עד התהום, עד הקצה , עד שניפול ונתרצה

טיול פסח ,

אך טיול פסח

היה כ"כ כייף

אילנית אני אוהבת אתכם

אתם הקבוצה הכי פתיתים שיש

חולית ביאליק אתם כפרות

מיתוך ההגדה של אילנית שניכתבה ע"י עומר ואלונמינץ:

"מדוע בחר פסח האוספטר באילנית והמאפיונרים כקבוצת סגולה:

ניר- יביא עליכם חצי טבריה! יתקן הכל תוך 2.3 דק' מקסימום

מעייני- אספקת טישויים לכל הקבוצה,גם לפסח,מציירת החצילים הכי מוכשרת

נעה-תדאג שהמעגל ...יהיה עגול ותנג'ס לכולם לעשות חמ"ל

ענבל(בימבה)-תבוא לבושה בבדגים קצרים גם בחנוכה ותתלונן שהריצ'רץ' של השק"ש נתקע

שצברג (אני)-כולה תותיםעם צחוק שמבריח את האיליינס

גילי(לולה)- מכינת הפיצה המוכשרת בעולם וחובבת דוסים מושבעת

דורין-הכפילה האבודה של פיבי מחברים ויבואנית קרם ההגנה הקבוצתית

נטע-אמנית מוכשרת ומצליחה להשתלט (חלקית) על "מה קשור"וסידנה

סידנה-(במבטא צרפתי)הצרפתי של הקבוצה עם שיער לא מוגדר

שי- ספק חיי-שרה,שי והחליל - החליל ושי , כל מילה נוספת מיותרת

אבגי-משתין קבוע עם שיער פרוע וחולצות של אח שלו-וע

מור-קטנה ושקטה(נשמע כמו התחלה של ספר מחזור )וחביקה למדי

אלון- אחראי מגניבות (גם בחיים האמיתיים...) ושיערות בלונדיניות לא מוסברות ברגליים

ויחידי שמקבל פה שתי שורות

עומר הילד הכי משומעמם בקבוצה אבל גם הכי ערכי(לא.) זהירות הוא נושך!

הילה- קטנה,שחורה ואשדודית. סוחבת את כולם על הגב ובמדריכה הכי פתיתים שיש

ושם היא מקבלת פה שתי שורות..."

בקיצור היה מגניב (וחם) אששששש

תעשו עצמכם טובה ותישתו המון

עירוי זה לא כייף

ובכלל להיות סגור בחדר בקיצוץ רביד זה בכלל לא כייף

אוהבת אתכם

-אופיר היחפה3>

אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט.
אם יש בי דאגה, היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה, היא תאמר בשקט
אם יש בי שורשים, הם מתארכים לאט.

אתה רואה כיצד פתאום עובר בי רעד,
הרוח משנה תכופות את כיוונה.
ניסינו לעזוב אבל אני יודעת.
אנחנו נשארים שנה אחר שנה.

בחדרים שלך השמש משרטטת
קווים ורצועות של אור על הכתלים.
אני למענך כל בוקר מלקט לך
פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין.

האם אתה משיב, האם אתה עונה לי?
האם באוזנך הולמים גם שעוני
אולי את מקשיבה, אולי גם את דומה לי,
הן בפניך משתקפים פתאום פני.

אם יש לי מיתרים, הם מתנגנים ברטט.
אם יש בי דאגה, היא חשופה כמעט
אם יש בי אהבה, היא תאמר בשקט
אם יש בי שורשים, הם מתארכים לאט.

יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד
ובחסדו שורות אלייך נכתבות
קח את ידי עכשיו, עשני מפויסת.
ביום חולין כזה דרכנו מצטלבות

מיתר ,

השארת אותנו פה המומים ,

כואבים ומתגעגעים ,

אני לא יודעת מה אני אמורה להרגיש ,

ילדה כ"כ צעירה ,

מוקפת אהבה מכל פינה ,

מתאבדת ,

אני לא מצחילה לעכל,

להבין,

שאת כבר לא פה ,

שאני לא אראה אותך יותר מחייכת את אותו החיוך ,

שלפעמים היה גם מעצבן ,

לחשוב שאולי היית צריכה אותנו שם ואנחנו לא היינו

שאני לא הייתי

למרות שלא הייתי מחברותי הטובות אני לא מצליחה להבין,

קרשה לי להיתמודד ,

באמת ,

שפיתאום שכל מה שהישאר זה שקט שלא היה אופייני לך,

חושך רוח,

וחור חור ענק בלב של כולנו ,

ונישארו גם השאלות,

שאין להן תשובות,

והקריאה ההמומה שלך שמרחפת מעל כולנו ,

והתמונה שלך,

מחייך,

מנומשת,

קפואה..

הלוואי יכולתי להבין מה קורה ..

אני פשוט לא מצליחה

וכולם ממשיכים כרגיל

ממשיכים בשיגרה שעליה כ"כ מדברים

ואני רוצה ליצעוק

"אתם לא רואים אתם לא יודעים היא מתה היא היתאבדה

ואולי זה בגלל האדישות שלכם ואת ממשיכים ..."

ולא מצליחה

אני  הייתי רוצה לספר לך ,

להראות לך כמה העולם יפה

ואיזה מקום גדול תופס העולם שלך

בעולם הזה העוללם של כולנו

אני אתגעגע באמת

שלך

פה

-שצי 3>

ת.נ.צ.ב.ה

 5.4.2008

"תסתכל לה בעיניים
תינשך את השפתיים
עד שזה יכאב לך קצת
בתוך תוכך היא מחכה..."

חיים,

מילה שאנו נוטים להמעיט בארכה,

חיים הם דבר כ"כ גדול,

איך אנו  יכולים העמיט ,

איך אנחנו יכולים לחשוב על להפסיק לחיות ,

הרי זה כ"כ טיבעי ליחיות ,

זה טיבעי כ"כ לישנום,

ליראות,

להריח,

להרגיש,

לחיות

אני לא מצלחיה אפילו ליתפוס אז גדולת החיים

רק כשפיתאום החיים ניגמרים

אני רק מבינה פיסה קטנה של מה זה חיים

וכשפיתאום זה ניגמר ,

אני מבינה שאין יותר,

חזרתי עכשיו מלויה של אמא של ילד שהיה איתי ביסודי

ושלומד עכשיו בשיכבה שלי

אמא אחת

של ילד אחד

שמתה

וזה נירא לי כ"כ לי טיבעי שילד יקבור את אמו

וזה נירא לי כ"כ לא טיבעי ליגדול בלי אמא

ואני יוצאת מבית הקברות

 והכל כאילו כלום

אנשים הולכים במדרחוב

וצוחקים,וכועסים,ורבים ומאושרים

ולא יודעים שמטרים ספורים מהם ילד אחד

של אמא אחת

קבר את אמא שלו

שבישבילו החיים ישנתו

אז אני מתחילה להבין את צקה קצהו של מה זה חיים

וזה דבר כ"כ גדול וניפלא

שאנחנו פשוט לוקחים אותו כמובן מאיליו

אז אנשים

לפני שאתם אומרים שנימאס לכם לחיות , וכו'

תחשבו שניה

ואולי תבנו עד כמה זה דבר מדהים

תוהבו את החיים

-ניר אני משטטפת בצערך -גם אם לא הצלחתי להגיד לך את זה ...

ובמקום זה יצא חיוך של מבוכה

אבל החיבוק אמר כל מה שמילים לא הצליחו להגיד..

 ת.נ.צ.ב.ה

-אופיר 3>