עד התהום, עד הקצה , עד שניפול ונתרצה

אני עולה לירושלים למסיבה המי ומית,
אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית.
אני ישים פתק או שניים בחומה האלוהימית,
אבל לא לשם שמים אלא לשם הגשמה עצמית.
אני אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית.
יכתבו אלי בדואר, אני אכתוב להם את שמי,
לאסיר בבית הסהר, לחולה הסופנית,
אבל לא בשם הטוהר אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי,
שזה בככל לא כדאי לי.
אבל מה היא מבינה,
אני עוד שניה נוגע.
תשמור את החלומות לעצמך ולילות,
שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע.

אני אבוא לתוכנית ארוח ואחייך לצלמים,
המקרופון לא יהיה פתוח, אבל יראו לי תפנית,
לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית,
היא תדבר על חיבור לרוח ועל הגשמה עצמית.
אני אביא זמרת רקע שתשיר לי בתקליט,
אני אכתוב שיר על כדורגל הפזמון כזה קליט,
נערבב את שיר רגש שיר מולדת עממית,
אבל לא בשם הדגל אלא בשם הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי,
שזה בככל לא כדאי לי.
אבל מה היא מבינה,
אני עוד שניה נוגע.
תשמור את החלומות לעצמך ולילות,
שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע.

אני אשיר שיר לשלום על הכיכר הלאומית,
אני אצביע לשלום על הכיכר המאומית,
טני אצדיע לשלום על הכיכר הנאומית,
אני אביא את השלום, כן, הגשמה עצמית.
אני אשיר לך סרנדה על המרפסת הדרומית,
זאת תהיה כזו בלדה עם הלחן הממיס,
שיוריד אותך למטה את לא תרגישי בתרמית,
וניסע אלי הביתה לקצת הגשמה עצמית.

איזו אישה פעם אמרה לי,
שזה בככל לא כדאי לי.
אבל מה היא מבינה,
אני עוד שניה נוגע.
תשמור את החלומות לעצמך ולילות,
שתוכל להתעורר, אחרת תשתגע.

נדמה לי שאמא פעם אמרה לי,
שזה בככל לא כדאי לי.
אבל מה היא מבינה,
אני עוד שניה נוגע.
תשמור את החלומות לעצמך ולילות,
שתוכל להתעורר,
אני עוד שניה נוגע,
עוד שניה נוגע.

אני עולה לירושלים למסיבה המי ומית,
אני הולך לרחוץ ידיים בביצה המקומית,
אבל לא לשם שמים אלא לשם הגשמה עצמית

            * * *

מתי אני אדגע שאני מגשימה את עצמי ?

מה זה בכלל הגשמה עצמית?

האם זהו רעיון אידיאליסטי שמת כבר מזמן ?

מרגיש לי שאנשים מסתפקים בממצוע ולא שואפים באמת "להגשים" את עצמם.

ולמה בכלל קוראים לזה הגשמה עצמית...?

סתם אני תוהה מה זה בכלל ?

איך אני אדע מה אני צריכה לעשות כדי להגשים את עצמי

מה אני צריכה להוציא מיתוכי ולהקריב על מזבח ההגשמה

הגשמה עצמי , הא?

האם בנאדם במציאות של היום יכול להיות באמת מוגשם

או שהו יכול לסתפק בהגשמת חלומותיו הקטנים ביותר וכך להרגיש מוגשם?

כנירא שתשובות לא יהיו לי אף פעם אני כותבת פה שאלות וכל הזמן עולות לי עוד

כנירא שזה בגללך .. מאז שהלכת ככה אני תוהה , כל הזמן תוהה

האם המעשה שעשית הייתה הגשמה עצמית ?

מה היו השאיפות שלך ?

מה רצית להיות שתהיהי גדולה?

האם ידעת שלעולם לא תהיהי גדולה?

אז עברה שנה

שנה תמימה מלאה בשאלות לתיהיות לגבי בחיים, החיים שלי ,החיים שלך , החיים של כולנו

לעולם לא יהיו לי תשובות?