מלחמת הבורקס - סיפור בהמשכים

מומלץ לקרוא את הפרק לפני שתקראו את דבר המחבר:

-

-

-

-

-

-

טוב אז תפנית משמעותית מסוף העונה הקודמת - הסיפור הוא למעשה כן מציאות ולא חלום.. בטח הרבה כמוני ישמחו להבין את זה, האמת שהסיבה האמיתית לכתיבת העונה הזאת היא שלא הייתי שלם עוד מאז עם הסוף הפתוח של העונה השלישית.. שבמקום לסגור את כל הסדרה רק פתח המון סימני שאלה, רציתי לתקן את הסוף באלגנטיות אך עם העובדה שהסיפור הוא אכן מציאות יש לנו גם לסגור כמה פינות כמו:

המצב הבריאותי של אמנון, היחסים בין איציק לג'ני ז"ל, בין שמעון למרינה וכמובן החתונה של איציק ומיכל.

למי שאין כוח לקרוא את העונה ומעדיף לסגור את הסדרה בעונה השלישית - ערכתי את פרק 90 והוספתי את הסוף פה בתור גרסא ב' לסיום הפרק. למי ששואל - כן זה תופס וסוגר את העלילה כמו שצריך ואני אישית מעדיף לסיים אותה בשלוש עונות, התוכן של העונה הזאת זה סתם עוד קצת מלחמת הבורקס בשביל המכורים חחח.

על הדרך כמובן רציתי להמשיך מעט את הכתיבה של הסיפור וליצור עוד קצת עלילה, מתח ואקשן, כמו הסיפור על זאב בבני - האח המסתורי של חיים בבני ז"ל המיתולוגי.

הקדשתי תשומת לב במיוחד בעונה הזאת לחומר המדובר שהוזרק באנשים הטובים ששיתפו פעולה עם הדמויות הרעות, כי במהלך 90 הפרקים של העונות הקודמות לא דובר יותר מדי על החומר הזה.

וכמובן שבחרתי בעונה הנוכחית גם להזכיר כמה מלים על הדמות המיתולוגית של השוטר הראשי (לשעבר) ומלח הארץ שריף עדני שקצת נשכח בעונה השלישית, כמובן שמהפרק על מותו תמיד הורגש בחסרונו.

הוזכרו גם לראשונה מאז מותו דמותו של ניסים השרת אשר נרצח בעונה הראשונה על ידי אמנון (שהיה מושפע מהחומר הנ"ל).. ודמותה של ירדנה המורה המיתולוגית ביסודי ואמם של התאומים אמנון ותמר שגם נרצחה בהרעלה מסתבר ע"י בבני בסוף העונה הראשונה, בסוף העונה קצת חזרנו לעונה הראשונה עם הביקור בבית הספר היסודי "יוספטל" כדי לסגור מעגל.

אז לסיום סיומת סופי סופני בהחלט - שוב תודה רבה לכם הקוראים! שמחתי לכתוב לכם גם אז וגם היום! ומקווה שאתם מרוצים מהסוף הנוכחי והסגור בהחלט של הסדרה, מפה (אחרי החתונה) מה שיקרה זה כבר עניין של הדמויות אחת עם השניה, אני כבר לא מתערב

יאללה ביי!

התגובות לפרק בפוסט הפרק!

מצורף גם פרק בונוס שנגמר בדיוק שניה לפני שמתחיל הפרק הראשון לגמרי בסדרה:

מלחמת הבורקס – איך הכל התחיל

29/8/2005 – יומיים לפני תחילת כיתה ה' בבית הספר יוספטל ותחילת העלילה: כל הכיתה יושבים בבריכה, לאורה, טומי, אלון, רינת, אבי ועוד 2 בנות יושבים בצד מתלחששים, אורן ואריאל מתקרבים ואורן אומר: "מה אתם מתלחששים שם תגידו??" טומי: "זה עניינך תגיד?" אורן: "כל דבר זה ענייני" אבי: "פששש מישהו פה חי בסרט" לאורה: "יאללה עופו עופו מפה אתם לא בחבורה שלנו" אריאל: "מי בכלל רוצה להיות בחבורה שלכם יא מעפנים?" אורן: "בוא אריאל נפתח אני ואתה חבורה שנינו נכבוש את כל הכיתה עוד יומיים" אריאל: "זהו שכנראה שלא" אורן: "למה לא?" אריאל: "בוא בצד" הם הולכים ואיציק ושמעון מתקרבים, איציק: "חבורה? מה אתם חיים בסרט?" לאורה: "יש בעיות? כן אנחנו חבורה, ה'רוננים'" שמעון: "חחח רוננים עאלק.." איציק: "חח כן מי ישמע הם גיבורי על, אבי גם אתה בסרט הזה? מילא כולם אבל וואלה אתה מפתיע אותי" שמעון: "כן האמת גם אותי" אבי: "אין מה לעשות החזקים שורדים, צריך למצוא קשרים" איציק: "בוא שמעון בוא לבריכה" והם הולכים.

אורן בוכה: "מה זאת אומרת אתה עוזב?" אריאל: "כן, אני לא אהיה בכיתה של ירדנה השנה.. וגם לא שנה הבאה, אני עובר לבית ספר אחר" אורן: "איזה מניאק אתה אני לא מאמין.." אריאל: "שמע, הכי חשוב שתהיה חזק ותילחם בהם בשיניים! אל תשכח את זה" אורן: "אל תדאג, עוד לא נולדו המניאקים שיעשו עליי חרם ויצאו מזה ככה.. אני אסחף איתי מישהו ונראה לי שאני יודע מי, אבל נראה לגבי זה.." אריאל: "מי זה?" אורן: "את זה אני אשמור לעצמי בינתיים"

תמר, אמנון, חיים וזאב בבני בשדה תעופה, זאב: "הנה הגענו מפה אני ממריא" חיים: "יאללה תותח לך תן להם בראש!" זאב: "יאללה תעבור כבר את המבחן הזה אני מחכה לך שם ללימודים!" אמנון: "אני לא מאמין לך 8 שנים נחגוג עכשיו בלעדיך??" זאב: "חחח יא מניאק.." והם מתחבקים. חיים:"אמנון, תמר חכו לי באוטו אני כבר מגיע" והם הולכים, חיים: "שמע אחי אני בכלל לא בטוח שעברתי את המבחן הראשוני הזה, אם אני נכשל שוב אני מת, הלך לי מה זה חרא" זאב: "אל תדאג" הוא מוציא מהכיס שלו כרטיס ונותן לחיים ואומר: "זה טלפון של חבר שלי מנשה, הוא מקושר עם גורמים כאלה ואחרים.. הוא יעזור לך וייתן לך מה שצריך" חיים: "מה זאת אומרת מה שצריך? מאיפה אתה מכיר אותו?" זאב: "מהתקופה שעשינו שודים כל החבר'ה לפני שאמנון ותמר נהפכו למנאייק.." חיים: "איזה תקופה.. אבל חשבתי שגמרנו עם זה!" זאב: "אני גמרתי עם זה אני זה שנוסע עכשיו ללמוד רפואה, אם עברת את המבחן אז גם אתה גמרת עם זה ואם לא.. זה רק לרמות אין דרך אחרת, לך תזייף מסמכי בעלות על איזה חור ותעבוד שם, קח ציוד קח בחור חכם ותסרוק לו את המחשבות" חיים: "מה איתך?" זאב: "השתגעת זה כאבי תופת! תפוס איזה פראייר, כולה פסיכומטרי!" חיים: "וואלה.. איך אני אעשה את זה?" זאב: "דבר איתו הוא יעזור לך אל תדאג.. זה רק אם במקרה לא תעבור אתה יודע, אם אתה עובר אני מחכה לך איתי בלוס אנג'לס, אבל שום מילה לתאומים שלא יוציאו נגדי צו עיכוב חח" חיים: "יא מנאייק אתה תאמין לי.." והם מתחבקים.

בבני נכנס לאוטו כשאמנון נוהג ותמר לידו, אמנון: "מה קרה נפרדתם שם שעתיים כאילו אתם זוג יונים" בבני: "וואלה אחי אני בלחץ מהמבחן הזה אתה לא מאמין" אמנון: "אל תדאג קל אתה עובר אותו" בבני: "אני בספק" תמר: "גם אני" בבני: "פייי מה קרה תמר בלעת ליצן?" אמנון: "למה ככה תמר? את עוד תראי שחיים שלנו יהיה וטרינר גדול בתורה!" והם צוחקים, בבני: "וטרינרית דודה שלך, עוד נראה מי וטרינר" אמנון: "טוב די כבר אבי נעלבי קצת מסתלבטים מה קרה?"

בבריכה איציק ומיכל יושבים ביחד, מיכל: "אז זה הדבר הנכון בינתיים?" איציק: "כן, תראי אי אפשר לדעת מה עוד יהיה הכל פתוח, אבל אנחנו עדיין חברים את יודעת, אמנם לא בתור זוג אבל עדיין ניפגש הרבה" מיכל: "ברור!" והם מתחבקים, מיכל הולכת אל הגוש של מרינה וג'ני, ושמעון ואבי באים אל איציק, אבי: "מה, זהו?" איציק: "כן בינתיים" אבי: "מה אתה צריך את החננות האלה בוא איתנו לרוננים" שמעון: "לא ואתם לא חננות" איציק: "כן מי ישמע עכשיו מאפיה חחח עאלק חבורות" אבי: "תאמין לי לא תצטער על זה"

מרינה: "דייייי נפרדתם??" מיכל: "כן, לבינתיים נראה מה יהיה" לאורה מצוטטת להן ומחייכת, ג'ני: "אני לא מאמינה.. חבל הוא דווקא נסיך לא כמו כל הבנים הבבונים בכיתה" מיכל: "ברור, אבל זה כנראה מיצה את עצמו אנחנו כולה עולים לכיתה ה', החיים לפנינו" מרינה: "צודקת לגמרי, אני איתך!" והן שמות ידיים אחת על השניה.

שמעון: "אז על מי אתה שם עין עכשיו?" איציק מסתכל על אביגיל ואומר לו: "לא יודע, בינתיים נבדוק את השטח" אביגיל בדיוק מחליקה ואיציק רץ לעזור לה, הוא נותן לה יד, היא קמה והוא שואל: "הכל בסדר איתך?" אביגיל: "כן כן, תודה.. מה קרה נהיית ג'נטלמן?" איציק: "לא תמיד הייתי?" אביגיל: "לא יודעת.. אולי" והיא צוחקת, לאורה רואה אותם מהצד ואומרת לעצמה בקול: "אני שונאת אותה!" רינת צצה מאחורה: "את מי??" לאורה: "לא.. סתם, הכל בסדר" רינת: "אוף חבל.. חשבתי יש אקשן" לאורה: "אל תדאגי, יש לי הרגשה שהרבה אקשן עומד להתחיל, וכשאני אומרת הרבה זה אומר המון.. בכמויות מפגרות" רינת: "וואה וואה מאיפה כל הביטחון הזה?" לאורה: "תחושת בטן ממש חזקה, אמא שלי הייתה מגדת עתידות אני יודעת מה אני אומרת"

פעמון הדלת בביתו של חיים בבני צלצל ומתחת לדלת השתלשל מכתב. בבני: "אמן אמן וזה זה!" ומגלה שעל המעטפה רשום: "מבחן פסיכומטרי לרפואה - חיים בבני"

THE START!!!