dankote:)

עכשיו,

אחרי 4 חודשים,

שזה הרבה זמן..

בייחוד בגלל כל מה שעברתי במהלכם..

פתאום עוברים לי פלאשבקים מהתקופה ההיא.

ככה, בלי סיבה.

אני הולכת בבוקר במעלה הרחוב,

בדרך לבית ספר.

יש שמש, יש הרבה תנועה

ואני חצי רדומה הולכת מהר

ותוך כדי שומעת באוזניות שירים שאני אוהבת,

שקועה בעצמי,

מן הרגשה כזאת של בוקר (:

ופתאום,

אותה תקופה עולה לי בראש,

בא לי פלאשבק.

אני לפתע נזכרת ברגעים האלה,

ברגע שזה קרה,

כל מילה שנאמרה,

ועולה לי חיוך על הפנים,

מסיבה לא ברורה.

ואני שמחה שאת הדברים הטובים אני זוכרת ולא את הרעים(:

וכלכך שמחה שכל זה מאחורי..

למרות, שהרגש תמיד ישאר. תמיד.

"רק הזמן חובש את הפצעים. האלה שבחוץ ואת ההם שלא רואים".

כ"כ נכון לגבי כרגע..