טוב קודם כל חשוב לי להגיד שכל מה שאני רושמת זה לא משהו שפתאום צצץ לי ,
זה דברים שאני רושמת שאני מרגישה רע יכול להיות שרשמתי את זה פעם ויכול להיות שרשמתי את זה לפני שעה ,
הקטע הזה רשמתי אותו היום בצהרים בערך אחרי שכבר לא יכולתי יותר ,,
אף אחד לא יאהב אותי באמת , לעולם .
אני לא יודעת מה יש בי , אבל לא אוהבים אותי.
הם מעדיפים בלונדיניות , גבוהות ,
כי יש להן עינים ירוקות , כי הן יותר יפות ממני ...
אני לא יודעת .. זה לא באמת בגלל זה ,
אבל אני לא יודעת למה זה .
רציתי להאמין שהוא אהב אותי , אבל זה היה סתם שקר .
אני נשבעת לכם , זה מעציב אותי כל כך ..
כי אני ,,
אני אהבתיי אותו , אתם מבינים ?
בעבר הייתי רגילה להיות לבד .
אבל מאוחר יותר הוא הופיע , והוא הסתכל עלי ,
והוא בחר בי , בי .
ואז , אז למדתי להרגיש נאהבת .
ועכשיו .. זה נורא ,
אני לא יכולה לסבול את זה .
כואב לי כאן , בבטן ,
ואני לא יכולה יותר .
אני יודעת מה תגידו לי ,
אני יודעת . שאני יפה ,
שאני חמודה , שאני חכמה ,
שאני גדולה ..
אולי חלק מכם יגידו לי שיש עוד הרבה דגים בים .
אבל אני לא מאמינה לזה .
כי אני יודעת שזה לא ככה .
אני רגילה לזה..:\
הפעם הראשונה שהרגשתי שאני שווה משהו ,
זה היה כשהוא התחיל להסתכל עלי .
אז למדתי שאני שווה .
אבל אחר כך הוא התאהב בה ,
ואני כבר לא יכולה יותר ,
אני גם יודעת שזה תלוי בי .
ואתם אומרים לי את זה ,
אני אומרת את זה לעצמי ...
אבל אניי לא מאמינה לזה .
למה הכל קשה כל כך ?
אני לא רוצה לסבול יותר , לא עומדת בזה .
האהבה לא מתאימה לי , לא נראה לי .
אני לא עומדת בזה יותר , לא ..
אני אל אוהבת את עצמי ,
אני שונאת את עצמי .
וכל עוד אני לא אוהבת את עצמי ,
אף אחד לא יאהב אותי .
אי רגילה לשנוא את עצמי ,
ולעולם לא אצליח לשנות את זה .. |: