לא משנה איך שאני לא אסתכל על זה, רמות הקושי של המצבים מתגברות ומתגברות וכל מצב הוא כמו מבחן.

שצריך להתכונן אליו הרבה לפני הטעויות הן הציון והלמידה מהן היא עליה בשלב.

עם הזמן את אוגרת ואוגרת יותר כוח להתמודד .

ועכשיו את עומדת בפני שאלת הגורל איך תפתרי את המצב למה זה כל כך קשה

מה הסיבה לרגליים הקרות שפתאום תפסת?

לא מתאים לי ואני יודעת את זה אז למה שום דבר לא משתנה?

אני באמת מרגישה תחושת בלבול ואיתה הייאוש שמזדמן להגיע המתחבא מאחורי סורגים שמונעים ממנו להתפרץ ורק אני בעלת המפתחות.

אבל כמה אפשר לנעול התפרצות בכי שלא מאחרת לבוא

אז שתבוא ותלך , למה הכול חייב להיות כל כך מסובך?

מסתירה את העבר מאחורי עצמך.