כל העדכונים הכי חמים והמתנות הכי שוות של מעריב לנוער!

בצילומי הפוסטר של פסטיבל שירי הילדים, תפסנו את המשתתפים לראיון קצרצר. ולכם, גולשי הבלוג, הצצה מיוחדת ובלעדית לראיונות עם דנה פרידר וחני נחמיאס.

חני, מה זיכרון הילדות הכי חזק שלך מהפסטיבל?

"הופעתי בפסטיבלים בתור ילדה, ובעצם הפסטיבל הראשון שעשיתי בתור מנחה היה כמו סגירת מעגל. את הראשון הנחתי עם גידי גוב והרגשתי שאני ממשיכה את החלום שלי כי כשהייתי ילדת פסטיבל, נורא רציתי להיות בפסטיבל וכשהגעתי לשם הרגשתי שזהו! הפסגה נכבשה סופית!"

זכורה לך פדיחה מסוימת מאז?

"אין גבול לכמויות הפדיחות שקורות בפסטיבלים, אתה עושה ארבע-חמש הצגות ביום, אתה כבר אאוט לגמרי. אבל אני חושבת שהפדיחה הכי גדולה שאני קשורה אליה, למרות שהיא לא שלי, היא פסטיגל שהנחיתי עם ספי ריבלין ויצפאן ובמופע הראשון, בעצם בחזרה הגנרלית, יצפאן שבר את הרגל וספי ואני נשארנו מאחורי הקלעים לאלתר עשרים קטעי קישור שלא היו ולא נבראו. אחר כך כל החלוקה גם עשינו לבד כי הוא היה עם גבס, וזה היה מסע מטורף, אני מתה לראות את הקטעי קישור שהמצאנו וחירבשנו אז. אני לא יודעת איך זה נראה, אבל אחר כך הרגשנו ניצחון גדול כי ממש המצאנו הצגה שלמה בלית ברירה"

איזה שיר ילדים הוא השיר הכי אהוב עליך?

"אני אוהבת המון שירי ילדים, אבל אני אבחר את השיר 'מיכאל' של אתי אנקרי, שזה היה באחד הפסטיבלים שהנחיתי. אני חושבת שהוא שיר נפלא והוא גם, בניגוד להרבה שירי פסטיבלים ופסטיגלים שמתאיידים ונעלמים לתהומות השכחה, הוא נשאר"

עשית לא מעט פסטיבלים בחיים. איך זה מרגיש כל פעם מחדש?

"זה מרגיש בבית, זה מרגיש בנעלי בית, זה מרגיש שחנוכה הגיע. זה מרגיש שעוד מעט יהיה ריח של סופגניות באוויר. זה מרגיש שאני עדיין רלוונטית. זה כיף. זה מענג וזה החיים שלי"

בתיכון השיר שלנו את מגלמת את אילנה, אמא של נועה, עד כמה הדמות שלך קרובה למציאות?

"אפס. כמעט כל הדמויות שאני גילמתי בטלנובלות, גם יסמין ב'מיכאלה' וגם אילנה עכשיו, לא דומות לי בכלל. אולי במהות, אמא וכזה. אבל מערכת היחסים שלי עם הבת שלי בניגוד למערכת היחסים של אילנה עם נועה, היא חברית וכיפית ונעימה. בדיוק לפני חמישה ימים חזרתי מפרו, הבת שלי נמצאת שם בטיול בדרום אמריקה ועשינו טיול אקסטרים מטורף של מוצ'ילרים אמיתיים עם ראפטינג ועם טרקינג וטיפוס על מצ'ו פיצ'ו, וכל דקה היא אמרה 'אמא, אין אמא כמוך! אני לא מדמיינת אף אמא של חברה שלי עושה את הדברים האלה איתן'"

הייתה לכן חוויה מיוחדת?

"כן, הייתה לנו חוויה מטורפת בראפטינג, שבחור, דווקא ישראלי, התנגשנו בסלע בעוצמה והוא נפל למים ולשלוש שניות שזה נדמה לך שעה חצי, לא ראינו אותו. החברה שלו צרחה והבת שלי ניסתה להוציא אותו יחד עם המדריך והיא התכופפה למים ופחדתי שהיא הולכת ליפול למערבולת, ותפסתי אותה והעפתי אותה לתוך הסירה, והמשוט שלה עף לי לתוך האף ודיממתי איזה חצי שעה. זה מסוג התאונות ההרואיות האלה שאתה לא מאמין שאתה עובר את זה וכשאתה מסיים את זה, אתה אומר 'בואנה עשיתי את זה! עשיתי את זה!', זה התגברות על פחד מטורפת וזה מעלה את האדרנלין ואני שמחה שחוויתי את זה מהבת שלי. נהניתי מאוד, המצ'ו פיצ'ו למשל, זה לקום בארבע בבוקר ולטפס שני קילומטר בזווית של הר, שבאמת זה רק למיטיבי לכת וצריך כושר מטורף וכל מי שהיה סביבי היה בן עשרים ו...והרגשתי שאני יכולה לסחוב גם את הבני עשרים ו..."

דנה, הופעת בפסטיבלים כשהיית ילדה קטנה?

"לא, כשהייתי ילדה לא היה לי שום קשר לזה. אני לא מהילדים שגדלו שם, איכשהו יצא שאני סוגרת מעגל כשאני גדולה עם החלום להיות על הבמה. לא הצלחתי להגשים את זה כשהייתי ילדה"

היית בפסטיבלים?

"כן, הייתי הולכת מדי פעם, לא הייתי גרופית. אבל הייתי מבקרת מדי פעם ומתרגשת כולי ונורא נורא רוצה את זה לעצמי"

יש לך איזה זיכרון ילדות משם?

"זיכרון ילדות ספציפי לא, עוד פעם לא הייתי גרופית של זה, אבל באמת כל פעם כשהייתי רואה במות גדולות בכלל, לאו דווקא חנוכה, במות גדולות היו עושות לי את זה תמיד. בחנוכה, לדעתי בין אם זה הפסטיבל שלנו ובין אם זה כל הפקה באשר היא שעולה בחנוכה, זה משהו גדול מהחיים ולזה אני מצפה"

איזה שיר ילדים הוא הכי אהוב עליך?

"תכל'ס הופה היי, כן, גדלנו עליהם. אני ואחי הגדול ממש גדלנו על הופה היי"

זו הפעם הראשונה שאת מופיעה בפסטיבל שירי הילדים. מרגש, לא כך?

"כן, עשיתי שנתיים פסטיגל ועכשיו אני אל הלא נודע. זה ממש מרגש"

וקובי יבוא לראות אותך מופיעה?

"אני מאמינה שכן"

איך הזוגיות בינתיים?

"מוי כיף! מוי כיף!"

ומה עשית בחופשת הקיץ?

"עבדתי, למדתי"

למדת?

"אני לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, אז בעיקר למדתי. היה לי מבחן גדול לפני שבועיים. עבדתי. עוד מעט יוצא 'תמיד אותו חלום' עם איתן פוקס, אז אני גם בציפייה לזה שזה ייצא החוצה"

איזו עונה מבין כל העונות היא האהובה עליך?

"מהפיג'מות?"

לא. עונה; קיץ, חורף, סתיו, אביב...כאלה.

"אה! עונה! אומרים לי 'איזו עונה', אני ישר זורקת את זה לפיג'מות. אז בואי נראה, לא סתיו, לא חורף, לא קיץ ולא אביב. העונה החמישית של הפיג'מות, זו העונה האהובה עליי"

בגלל שהשתתפת שם.

"נכון!"

ומה הדבר שלא תהיי מוכנה לעשות בחיים?

"never say never, אבל אני מאמינה שכל דבר שקשור בעירום. אבל לא סתם never say never, אי אפשר לדעת, נכון לעכשיו"

והפדיחה הכי גדולה שקרתה לך על הבמה?

"הייתה לנו הפסקת חשמל בפסטיגל שעבר, זה אחד. שתיים, חילקו באיזושהי הופעה שהופעתי שהייתה חסות של MUST וחילקו מסטיקים, ופשוט כל ההופעה עפו מסטיקים באוויר, לאו דווקא עלינו, פשוט עשו חגיגה, קולולו...וגם לבמה הגיעו מסטיקים. פשוט זרקו מסטיקים בכל מקום"

יותר גרוע מעגבניות.

"אה! יש לי עוד פדיחה, פשוט 'פדיחות' זה השם השני שלי. הייתה לנו עוד פדיחה, היה לנו על הבמה... אחרי אמור היה להופיע דיויד ברוזה, זה היה אומן מבוגרים, אני באתי כאומן ילדים. הופענו לילדים עם הרקדנים שלי ויש לי עוד שחקן, כזה מופע מצחיק לילדים, והיה את הבאלנס של לפני ההופעה שלי של דיויד ברוזה. אז השאירו כבר את התופים על הבמה, עכשיו הבמה הייתה גם ככה קצת קטנה – זה היה תנאי שטח, ותוך כדי ההופעה או אני או הרקדנים או אחד השחקנים, או שנתקלנו בדברים או שבטעות תופפנו על התופים עם הידיים וכאילו תוך כדי השירים שלנו והקטעי משחק, את פשוט שומעת 'צ'אפינג' של תופים, שזה גם לא היה משהו"

ומה עוד?

"כל הפדיחות הרגילות שבעינייך הן אולי נראות פדיחות לשם עצמן שקרו לי יותר; נפילות, קלאפסוסים, מעידות כאלה עם הרגל, הכול! הכול! מה שאת לא רוצה!"

רוצים גם את הראיונות עם קובי פרץ, חובי סטאר, אור מאיר ודון לני גבאי?

כתבו לנו בתגובות!

ראיינה וכתבה: אליאור ציפור

צילמה: אורי טל

המלצת השבוע - כמעט מלאכים

בכל שבוע נבחר פוסט של אחד או אחת הבלוגרים בישראבלוג והוא יופיע כאן בפינתנו "המלצת השבוע".

לא מזמן עזבו כמעט מלאכים את ישראל ואנחנו כבר מתגעגעים. הפוסט המומלץ של השבוע הוא של הבלוגרית דוני שהביאה תמונות וסרטונים בלעדיים מההופעה שצילמה ממקום ה-VIP שבו ישבה. הנה טעימה קטנה:

לעוד תמונות וסרטונים, לחצו כאן.

הסרטון לקוח מהבלוג "One world, we only got One world".