




(שמלת תחרה מנוקדת- TFNC, שמלה ורודה תחתונה- וינטאג' מ"אלוירה" בגבעתיים, פלטפורמות- Ben Sherman, גרביים- ASOS,
גרביון בצבע גוף- ?, תיק- ליידי די, קרדיגן- FOX, טבעות- של אמא, של דיווה ושל דודי ויצמן מהפוסט הקודם, לק- Sunset Light by JA-DE)
אז מה אני לובשת (בחפירה)?
שמלה ברבורית של TFNC- היא עשויה מ-2 שכבות, mesh שחור על גבי ורוד. יש לה שרוולים נוצתיים וחיתוך פסיכוטי בגב והיא עלתה לי 60 ש"ח באי-ביי (הערונת: TFNC נמכרים באתר של ASOS, ויש כרגע משלוחים חינם

). כידוע לכולם, בורכתי בגני התמירות של האבא חוטב העצים הסובייטי שלי (1.74). אלילי התורשה לפחות פטרו אותי מהכתפיים המאסיביות שלו (ולצערי גם מעיני האוקיינוס הכחולות) אבל כמו לכל דבר אחר בחיים, לגובה נשי יש כמה פנים- חיוביים ושליליים. במקרה של קניות באינטרנט, מדובר בחיסרון כי את לעולם לא יודעת אם שמלת הקוקטייל תוואוום לך את הצורה (מלשון va-va-voom, המילה האהובה של השבוע) או שאולי היא תשב עליך כמו crop top ותחשוף את איזורייך המוצנעים לעולם (גם זה סוג של show-stopping, כשחושבים על זה

). זה היה המקרה של השמלה הזו.
יש לי כבר כמה וכמה שמלות של TFNC, אני שועל קרבות משופשף, ולמדתי על בשרי 2 דברים: א. מדובר בדגמים סופר סופר flirty-יים. לא לביישניות. ב. אולי כפועל
יוצא של סעיף א', לכל השמלות של TFNC שרכשתי עד כה היה אורך מפוקפק ביותר
ויש תגובה אחת ואחת בלבד שמתקבלת מסיסטר הליצנית כשאני בתוכן: "it's a hot dress you're
almost wearing".

בעניין השמלה הזו, מראש ידעתי שכנראה לא אוכל ללבוש אותה AS IS, לא ליומיום לפחות, וכשקניתי אותה הייתה לי תכנית פעולה- פשוט להתייחס אליה כאל טוניקה ולזרוק אותה מעל שמלונת/חצאית ורודה שישלימו לי את הכמה סנטימטרים החסרים. ובמצב שבו ארגיש שובבה מספיק (וכבר הרגשתי בשבוע שעבר

*מסמנת ווי*), היא תחזור לתפקד בתור שמלה ועוד איזו שמלה........ לא פראיירית בכלל.
שמלה תחתית- שמלת הבלרינות האהובה עלי. נקנתה לפני כמעט שנתיים ב"אלוירה" בגבעתיים, עבור 15 ש"ח (לא באמת יש לי זיכרון פנומנאלי, פשוט נכנסתי לארכיון הפוסטים).
קרדיגן שחור- של FOX. הוא גדול עלי בכמה מידות טובות ודווקא בגלל זה, בגלל הפינוק והשחרור האובר-סייזי שלו, הוא משרת אותי נאמנה כל החורף. החרמתי אותו מהארון של אמא שלי והחלפתי את כפתוריו למעט מעניינים יותר. אני לא יודעת מאיזו עונה הוא אבל אני יודעת שבעת קיפול הכביסה המשפחתית, התחלתי להעביר מבט מעמיק גם בבגדים שאינם שלי. בסופו של דבר, באורח פלאי פריטים מאבדים את דרכם אל תוך חדר הארונות שלי.

טבעות כסופות- אם אני לא טועה, הטבעת הקיפודית הגדולה היא של דיווה (20 ש"ח). מה שבטוח- הטבעת שמימינה היא זו שיצר דודי ויצמן מהפוסט הקודם, טבעת הספירלה היא בונבון רציני ביותר מתיבת התכשיטים של אמא שלי וטבעת הארנבת כרותת האוזניים היא מדוכן ירושלמי, עלתה שתישקל בימי הצבא.
תיק- של ליידי די בקינג ג'ורג'. זה לא תיק, זה ווינר אמיתי. אני מטורפת על רצועת המסנג'ר הארוכה שלו ועל העובדה שיש שתיים קצרות ועבות יותר שמאפשרות לעדן את ההופעה הכוללת בימים יותר מחוייטים. מיליון תאים וקיבולת שמאפשרת להבריח עבורי חתן, הוא שווה כל אגורה מ-10,000 האגורות ששילמתי עליו (100 ש"ח).
פלטפורמות של Ben Sherman- עלו כ-120 ש"ח via אי-ביי. אי אפשר לדובב, להגדיר, להסביר אהבת אמת. רבים וטובים ממנו נכשלו במשימה ולכן אני פשוט אשחרר את הפסקה הזו. *sigh* לא! הו, לא, אני לא! המדליון הקטן של הלב הכסוף עם חור המנעול בתוכו, ה"ביס" האחורי, השילוב של העור והלאקה, המדרגות בפלטפורמה. שלמות! אהעעההע! אההה! אה!

גרביון בצבע גוף- אין לי מושג וחבל מאד שאין לי כי הוא סופר איכותי. קרעתי מעליו את האריזה ביום שבו מיהרתי לעבודה והשלכתי אותה לפח. הדבר היחידי שאני זוכרת ממנה הוא צבעה הירוק. 
גרביים של ASOS שקניתי via אי-ביי ב-12 ש"ח. אני מתכוונת לגרוב גרביונים וגרביים כל עוד רק אפשר. כשיגיע הקיץ, אני מקווה שאיתו תגיע לראשי אסטרטגיה אחרת לטישטוש ויזואלי של הצלקות ברגל. עכשיו אני חושבת על זה בצורה רציונאלית (ולרוב אני לא עושה את זה) ואני מוכרחה להודות שזה ממש אבל ממש לא נורא. זה הרבה יותר חמור בראש שלי מאשר בשטח ואני בטוחה שהעלמות שקוראות בבלוגסטר יודעות למה אני מתכוונת- לדיסוננס הזה. אבל עם זאת, can't fucking help it. גם אם אף אחד אחר לא מתעמק ולא מבחין, אני יודעת שזה שם וזה מפריע לי. ארררג. 

סה"כ-
329 ש"ח.
א. סורי על המיעוט בתמונות. זה לא היה היום שלי.
ב. מה-זה תודה על קבלת הפנים הנעימה שעשיתם לי פה, על כל האהבה פה בתגובות ושם בפייסבוק. אין עליכם, פול נסיכוּת.