לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כמה מילים על עצמי: ויקטוריה. תל אביבית, בת 28. חולמת ונושמת אופנה ומדיה, מנהלת בלוג אופנה אוטוביוגרפי תוסס. ניתן לגלוש לבלוג ישירות: www.thesecrets.co.il

Avatarכינוי:  הסודות של ויקטוריה

בת: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: 100 ``. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

The "life is peachy" look- הו, לא ייתכן. מכנסיים.

















(חולצת שיפון- וינטאג'// מתנה מסבתא שלי, מגפונים חומים- נעלי שמואל, שורט- River Island, עגילים וטבעת לב- אוסף משפחתי, גרביון בצבע גוף- לא ידוע)

 

אז מה אני לובשת (בחפירה)?

 

חולצת שיפון מתוקה- מתנה מסבתא שלי. סבתא שלי מתלבשת בצורה מאד דרמטית. כשהיא יוצאת לחדש את מלאי העגבניות והמלפפונים בסופר הקרוב, היא נראית כמו סינדרלה בדרכה לנשף חייה. גם אני עצמי חוטאת בכך שלא קיים אצלי מושג כמו "נשמור את זה למסיבה/אירוע חגיגי/יום הגירושין ברבנות". מרבית פריטי הפַּזַאז (הנה, עשיתי את זה שוב! מוציא לשון) שיש לי בארון מוצאים עצמם מנוצלים על ידי ביומיום, כשאשה אחרת (הרגע קראתי לעצמי "אשה"? וואו, זו ההתחלה של הסוף בוכה), מאופקת יותר, הייתה מצליחה לעמוד בפיתוי.

 

אבל אני חושבת שחיים רק פעם אחת, ואין סיבה לא להתייחס לכל יום כאילו הוא מסיבה ולהרגיש במיטבך. ואם זה אומר שמישהו עלול לחשוב שאני קצת over-dressed, אז שיהיה. עד כאן, סבתא ואני רואות עין בעין אוקראינית. אבל הקרע בינינו נסוב סביב הדקויות הלא דקות בכלל- סוגיית הצבעים. בעוד שאני סוגדת לשחור (סיסטר קוראת לזה: "קוד לבוש שוודי"), סבתא שלי מרביצה בכל פלטת צבעי הקשת. לא אחת זכיתי להערות סבתאיות שופעות ביקורת-בונה כגון: "את נראית כמו המוות בכבודו ובעצמו. מה יש, קצת אדום הורגת אותך?". לשון

 

לדעתי, הגברת שהביאה את אמא שלי לעולם מסרה לי את  החולצה הזו כדי לסדוק את השיריון שלי. וולאק, עם יד על הלב, הצליח לה. התאהבתי במתוקה הזו בשנייה שראיתי אותה. הצבע האפרסקי העדין, הראפלים הכסופים, הכפתור החמוד בגב ש"סוגר פינה" כמו שהחבר הכי טוב שלי היה אומר- כל אלו גרמו לי להחסיר פעימה. מאוהבמאוהבמאוהב היצרן אינו ידוע וכך גם המידה (אני לובשת מתחתיה גופיה צמודה בצבע גוף-שזוף, ובגלל השיפון השקוף, מתקבל סילואט סימפטי בריל לייף). מה שאני כן יודעת הוא שהשיפונית הזו הייתה ברשותה של סבתא שלי הרבה מאד זמן ונשמרה במצב שהוא immaculate. כפיים לסבת'וש. *קלאפ קלאפ* *ובכל זאת, לובשת שמלה שחורה קטנה קריצה*

 

שורט- 4.90 יורו ב-River Island בברלין.

 

מגפונים חומים- נעלי שמואל לפני חודש-חודשיים, 50 ש"ח. אעע! חיובי

 

גרביון בצבע גוף שזהותו, לצערי, אנונימית (בתעופה מלאה, נתקעתי היום בפינה של המיטה. בעוד שהעור שלי אכל שפשוף רציני שבולט מבעד לגרביון, אותו גרביון נשאר שלם. זה בכלל הגיוני פיזיקאלית? אה?) ועגילים אפרסקיים מתיבת התכשיטים של אמא שלי שהיוו השראה לתסרוקת שלי.

 

 


סה"כ-

74.5 ש"ח על חצי אאוטפיט + תוספות מאוסף פרטי.

 

נכון שלא חשבתם שנתראה כל כך מוקדם? יאק
נכתב על ידי הסודות של ויקטוריה , 22/4/2011 08:52   בקטגוריות עד 100 ש"ח, נראית קטועת זרוע, סבתא שלי היא דיווה, עוגות קצפת, תכשיטים, שורטים, צבעי אדמה, וינטאג', משפחה, אני ממש אוהבת חום חם כזה, על כל גווניו, שיער אסוף, שיהיה לכם סופ"ש מדהים, תמונות, אופנה  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכל ב-10/5/2011 16:37
 



The "I only ask to be free. Butterflies are free" look


תודה לצ'ארלס דיקנס על הציטוט שבכותרת.










השבוע נפגשתי עם פשושן.

אני נשבעת שאין לפגישה שלנו קשר לזה שפשושן הביא לי שקיות עם goodies מפריז, כי השקיות נמצאות ברשותו כבר די הרבה זמן מאז שהוא הגיע לארץ. העובדה הזו הייתה גורמת לכל חולת קניות לבעוט בכל עיסוקיה בנעלי עקב אלוהיות ולהסתער, אבל לא לי! בשבועות האחרונים אני הסתגרתי בבונקר תת קרקעי ולאורה של עששית, קראתי סיכומים על ה"מקורות ההיסטוריים והתרבותיים של מדעי החברה" (זה סוג הכותרות שאתה אף פעם לא מספיק שיכור די למצוא בהן את החן. מדובר בתמצית מזוקקת ל-6 מילים של שעמום אכזר).

מאחר ונפטרתי מעולה של הבחינה הזו (one motherfucker down, 1,500 to go), הרשיתי לעצמי להקדיש יום לפשושן. את רובע האמנים בפריז החלפנו בסמטאות תל אביביות ואת היין האדום החלפנו בקולה (טוב, למען האמת, שתיתי המון קולה גם שם, פשושן דאג לאספקה שוטפת של פחיות קולה גמדיות/שוטים). את השקיות שלי קיבלתי מפשושן הפשושי אבל מהות הפגישה הייתה בכלל שיחה טובה והעלאת זכרונות. זה הרגיש נכון אז הצעתי לפשושן לצאת לקוויקי באירופה (no pun intended). ההצעה שלי נוגעת לעוד כמה חודשים מהיום, בהנחה ולא תהיה גברת מיוחדת בחייו ובהנחה ועד אז אני אבין שסאם ווינצ'סטר הוא דמות בדיונית ומכאן, לא יכול להיענות להצעת הנישואין שלי (לא יכול טכנית, הגאווה הנשית שלי רוצה להאמין שהוא היה מסכים! ). נשחזר את הקסם שהיה לנו בפריז בים השחור או בקתדרלות של פראג וגם אם עד אז דברים ישתנו כמו שהם נוטים לעשות ובצורה קיצונית כשאתה בשנות ה-20 המוקדמות שלך, לפחות יהיה לי משהו לצפות לו.

התכניות הגדולות שלי לקיץ כוללות גם את לנה, חברתי הטובה. אחרי הפגישה עם פשושן, נפגשתי עם לנה לארוחת ערב ולארוחת פוסט-ארוחת-ערב ואז גם יצאנו לסרט (dear john). בין לבין דיברנו על החופשה המתוכננת שלנו. לנה רגילה לקבל ממני פניות נואשות של "אנלא יכולה יותר לנההההההה, אני קונה כרטיס ולא חוזרתתתתתת בואיייי איתייייייייייייי הזבליםםםם האלה (מי? לא ברור, כשאתה חושב שאתה הקורבן במשוואה, כל היתר מלוהקים כטיטאנים )... הזבלים האלה יסתדרו גם בלעדינוווווו". מרוב מפגני הפאתטיות שלי לנה לא מתרשמת ואלוהים יודע שלפעמים אני מטפטפת אומללות מכל נקבובית בעורי! היא מתעלמת מהסחיטה הרגשית שלי בקביעה פשוטה: "המבחן הזה לא הולך לשום מקום ו., תסיימי איתו ודברי איתי אז". אבל לאחרונה, לנה הבינה שיש פה מוטיב שעובר כחוט השני בין החודשים והוא שאמתכם הנאמנה זקוקה לחופשה או שזה יסתיים באפיזודת homicide-suicide. לנה נמנית על אבירי השולחן העגול המקורבים אלי ולכן היא חוששת לגורלה וגם לגורלי (נו לנה, במותנו אנו לא נפרדות, כך נישאר ביחד לנצח!!! ). בינינו... גם לנה, שעובדת ולומדת ניהול וסטטיסטיקה (אאוצ') זקוקה לנופש מהחיים הסטודנטיאליים וכך החלטנו שנעשה את פריז בקיץ.

קיץ, אתה בא?
(קיבלתי את התשובה שלי מהמרומים, מה זה היום הגשום והמדוכדך הזה? )



אז מה אני לובשת (נו, שם למעלה... מרוב חפירות בטח שכחתם מה זה היה )?


graffiti flats בצהוב, ירוק וורוד של primark- עלו 31 ש"ח בלבד ונקנו ממוכר פרטי באי-ביי. ברגע שהברנשית הלונדונית תיארה את החמודות האלה כנעליים המושלמות לחופשה בגלל הצבעוניות הטרופית שלהן וגם בגלל משקלן הקליל- הפסקתי לקרוא את התיאור. You had me at... vacation.
שמלת שיפון ורודה מתמ"ח- 30 ש"ח.
שרשרת אבנים בירוק Seafoam- נקנתה עבור 10 שקלים באחת מחנויות הפיצ'פקעס בתחנה המרכזית.
צמת צד צרפתית- הצמה הצרפתית הראשונה שהצלחתי לעשות בחיי! ~קול תרועה~ ברגע שקולטים את השיטה זה ממש פשוט ואני שמחה שלא התייאשתי (ושלא פיתחתי פזילה ) כי אני חושבת שזה נותן טוויסט חמוד לטרנד צמד הצד (side braid) ששוטף את עולם האופנה.



סה"כ-

71 ש"ח.

נכתב על ידי הסודות של ויקטוריה , 30/4/2010 17:03   בקטגוריות עד 100 ש"ח, רומנטי, נעליים שטוחות זה לא סוף העולם, שמלות, תכשיטים, תמונות, בא לי להתחתן עם הנעליים שלי, יש בלרינה קטנה בכל אחת מאיתנו, אמא, אני רוצה לאכול חופש לצהריים, hair issues, יום אחד סהרה, יום אחד סיביר. WTF?  
130 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הסודות של ויקטוריה ב-7/5/2010 04:27
 



The IN with the old, IN with the new look- קצת תחרה וינטאג'ית עוד לא הרגה אף אחד :)






עבר עלי שבוע לא פשוט. בין היתר, התמודדתי עם האויב המושבע שלי, הנמסיס הגדול מכולם, מבחן בחשבונאות. הקרואלה דה-ויל של הבחינות הייתה יריבה ראויה ובמשך 5 שעות הקזתי דם והתאבדתי על מחברת הבחינה שלי, עוצרת לפרקים רק כדי לזרוק איזו תפילה מהירה ליושב במרומים. סוף כל סוף זה נמצא מאחורי והאדם שאחראי לניצחון המר-מתוק הזה הוא חברתי הטובה שאירחה אותי בביתה בסוף השבוע האחרון. ולא רק שהיא סבלה אותי למשך הw-end, אנחנו גם מדברים פה על הגרסא הלועזית והארוכה שלו. גיבורה, באמת. ~מגהצת ללנה את דש הג'קט, נועצת מדליה~

את רוב הזמן שלנו בילינו במיטה, מחשבות תזרים מזומנים, מתכסות בדפים ומחפשות את המחשבון הארור בין השמיכות. ובוכות על מר גורלנו. וצופות פה ושם באיזה פרק של "על טבעי", ואפילו מגיעות להסכמה דיפלומטית של מי תקבל איזה אח. אילולא היא, אני חושבת שהייתי מוותרת על התענוג המפוקפק שבלגשת לבחינה ולהרגיש שמשאית נכנסה בך חזיתית ועוד נשארה לחנות על גופתך האומללה. אז תודה רבה לך על זה שגרמת לי להרגיש כמו בבית, מון שרי! ואם עברתי, אז זה רק בזכותך!

אני מוכרחה להודות שהרגשתי שאיבדתי צלם אנוש בימים האלו של הלמידה, אולי בגלל שכל מה שראיתי היה משבצות פלאנל (מתחלפות, אל תדאגו, יש לי צי שלם של פיג'מות מביכות!). כשחזרתי הביתה, פרקתי את הרכוש שלי ובמילים אחרות, פשוט רוקנתי את כל תכולת התיק לסל הכביסה, כולל קלסרים ופלאפון, חה. לאחר מכן, עשיתי אמבטיה ארוכה ארוכה ~הכנס בועות פצ'ולי כאן~. זה היה תענוג להירגע ככה אחרי בחינה מתישה כזו, ואפילו התחלתי להירדם ולאבד מטמפרטורת גופי לטובת המים המצטננים.

מאז, עברו כמה שעות ואני מרגישה שאני מתחילה לחזור לעצמי לאט לאט. אפילו הסתרקתי ומשחתי לק והפכתי לייצוגית באופן חלקי (אני עדיין לא מרגישה מי יודע מה). חשוב מזה, השינוי הגדול הוא בזה שאני נהנית מערב שקט indoors ומסוגלת לנהל שיחה חברית שלא קשורה למספרים. פג תוקף: הבחינה הבאה (מחרתיים).


אז מה אני לובשת?


שמלת תחרה באוף ווייט- של אמא שלי, נקנתה בשנות ה-80 העליזות. עד שהכרתי את שמלת הנסיכות העדינה הזו, חיי אינם היו חיים.

חגורה דקה בצבעי קרם-חום- של אותה אמא שלי (אמא יש רק אחת ), עשתה עליה מברית המועצות.

צמיד חוליות של דיווה- נקנה במסגרת מבצע של 3 פריטים ב-10 ש"ח בהנחה ועמדת בסך קניה כלשהו ממוצרי החנות.

סיכת שושנה מברונזה- נוצרה בסשן diy מהיר שכלל סיכת ראש פשוטה וכפתור מתוק שהושחל מעליה.

מזגן על ביליון מעלות- ממש יותר מדי $$$ בחשבון בסוף החודש, אבל זה יום הפינוקי שלי.




סה"כ-
3 ש"ח שאני שילמתי מכיסי לאחרונה, כל יתר ההוצאות נרשמו כשאני עוד הייתי רק בתכנון במקרה הרע, וזאטוט מכוסה בוץ במקרה הרע השני, LOL.

What am I wearing?

My mum's 80's originated lace dress and a USSR-imported cream belt which dates back to the 70's. Finders Keepers!
A DIY Rose hair clip- A sweet bronze button threaded on a simple clip
Bracelet- A very profitable purchase in the "DIVA" accessories shop
נכתב על ידי הסודות של ויקטוריה , 8/2/2010 22:06   בקטגוריות עד 100 ש"ח, רומנטי, שמלות, פרחוני זה השחור החדש, צבעי אדמה, יא, קיר עם נצנצים! בא לי לעשות לו ילדים, שלושים מעלות פה, זו לא דירה- זה כבשן, DIY, haircessories, אופנה, וינטאג', in with the old, in with the new, אין לי כוח, אני חייבת לישון חודשיים, עבודה, לימודים, עבודה, לימודים, אמריקן איידול  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קרן ב-12/2/2010 16:23
 




דפים:  
1,263,113
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אופנה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להסודות של ויקטוריה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הסודות של ויקטוריה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)