|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
The "life is peachy" look- הו, לא ייתכן. מכנסיים.
(חולצת שיפון- וינטאג'// מתנה מסבתא שלי, מגפונים חומים- נעלי שמואל, שורט- River Island, עגילים וטבעת לב- אוסף משפחתי, גרביון בצבע גוף- לא ידוע)
אז מה אני לובשת (בחפירה)?
חולצת שיפון מתוקה- מתנה מסבתא שלי. סבתא שלי מתלבשת בצורה מאד דרמטית. כשהיא יוצאת לחדש את מלאי העגבניות והמלפפונים בסופר הקרוב, היא נראית כמו סינדרלה בדרכה לנשף חייה. גם אני עצמי חוטאת בכך שלא קיים אצלי מושג כמו "נשמור את זה למסיבה/אירוע חגיגי/יום הגירושין ברבנות". מרבית פריטי הפַּזַאז (הנה, עשיתי את זה שוב!  ) שיש לי בארון מוצאים עצמם מנוצלים על ידי ביומיום, כשאשה אחרת (הרגע קראתי לעצמי "אשה"? וואו, זו ההתחלה של הסוף  ), מאופקת יותר, הייתה מצליחה לעמוד בפיתוי.
אבל אני חושבת שחיים רק פעם אחת, ואין סיבה לא להתייחס לכל יום כאילו הוא מסיבה ולהרגיש במיטבך. ואם זה אומר שמישהו עלול לחשוב שאני קצת over-dressed, אז שיהיה. עד כאן, סבתא ואני רואות עין בעין אוקראינית. אבל הקרע בינינו נסוב סביב הדקויות הלא דקות בכלל- סוגיית הצבעים. בעוד שאני סוגדת לשחור (סיסטר קוראת לזה: "קוד לבוש שוודי"), סבתא שלי מרביצה בכל פלטת צבעי הקשת. לא אחת זכיתי להערות סבתאיות שופעות ביקורת-בונה כגון: "את נראית כמו המוות בכבודו ובעצמו. מה יש, קצת אדום הורגת אותך?". 
לדעתי, הגברת שהביאה את אמא שלי לעולם מסרה לי את החולצה הזו כדי לסדוק את השיריון שלי. וולאק, עם יד על הלב, הצליח לה. התאהבתי במתוקה הזו בשנייה שראיתי אותה. הצבע האפרסקי העדין, הראפלים הכסופים, הכפתור החמוד בגב ש"סוגר פינה" כמו שהחבר הכי טוב שלי היה אומר- כל אלו גרמו לי להחסיר פעימה.  היצרן אינו ידוע וכך גם המידה (אני לובשת מתחתיה גופיה צמודה בצבע גוף-שזוף, ובגלל השיפון השקוף, מתקבל סילואט סימפטי בריל לייף). מה שאני כן יודעת הוא שהשיפונית הזו הייתה ברשותה של סבתא שלי הרבה מאד זמן ונשמרה במצב שהוא immaculate. כפיים לסבת'וש. *קלאפ קלאפ* *ובכל זאת, לובשת שמלה שחורה קטנה  *
שורט- 4.90 יורו ב-River Island בברלין.
מגפונים חומים- נעלי שמואל לפני חודש-חודשיים, 50 ש"ח. אעע! 
גרביון בצבע גוף שזהותו, לצערי, אנונימית (בתעופה מלאה, נתקעתי היום בפינה של המיטה. בעוד שהעור שלי אכל שפשוף רציני שבולט מבעד לגרביון, אותו גרביון נשאר שלם. זה בכלל הגיוני פיזיקאלית?  ) ועגילים אפרסקיים מתיבת התכשיטים של אמא שלי שהיוו השראה לתסרוקת שלי.
סה"כ-
74.5 ש"ח על חצי אאוטפיט + תוספות מאוסף פרטי.
נכון שלא חשבתם שנתראה כל כך מוקדם? 
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
22/4/2011 08:52
בקטגוריות עד 100 ש"ח, נראית קטועת זרוע, סבתא שלי היא דיווה, עוגות קצפת, תכשיטים, שורטים, צבעי אדמה, וינטאג', משפחה, אני ממש אוהבת חום חם כזה, על כל גווניו, שיער אסוף, שיהיה לכם סופ"ש מדהים, תמונות, אופנה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיכל ב-10/5/2011 16:37
|
The “From now on, I'll connect the dots my own way” look- פוסט לבוש מנוקד!
אז מה אני לובשת?
חולצת נקודות ארוכה של vero moda עם השרוולים החמודים ביותר בתבל (שכנראה מודעים לזה כי הם מחבקים את עצמם בקצוותיהם  )- עלתה 27 ש"ח ונקנתה via אי-ביי, המקום המושלם לרכוש בו פריטים חורפיים בעיצומו של שרב יולי-אוגוסט ים-תיכוני.
משהו חדש שניסיתי לעשות לשיער  וגם סרט ראש לבן-כסוף של asos- גם הוא נקנה דרך אותה פלטפורמה נהדרת ועלה 18.18 ש"ח. הוא היה מתויג תחת הסטאטוס new with defects ובליסטינג עצמו הוסבר שזוהרה של אחת האבנים הגדולות הועם. הסתכלתי שוב ושוב בתמונות (במידה ואתן נתקלות במצב כזה, יש לוודא שאתן מביטות בתצלומים של ה- actual item שאתן מתעתדות לרכוש ולא בכאלה שמציגים את הפריט במצב הרצוי והמושלם מהאתר הרשמי של אותה הרשת) ושרשרת התגובות שלי הייתה כדלקמן:  אוף נו, מה קשור עכשיו... ->  ~בודקת לעומק, או לפחות מנסה~ ->  המפפ, מה אני מפספסת? איי, על העיוורון... -> יאיי. טמבלים. בשורה התחתונה והפעם במילוליות, לא הצלחתי להבין על מה כל המהומה ואלוהים יודע שהשתדלתי. ה-headband נראה לי בסדר גמור, מכל הזוויות ולפנים ולפני. ואם מצבו נחשב לפגום, אני אבלע בשמחה את הצפרדע הזו (ואקווה ששום חרוז סורר לא ייתקע לי בוושט).
שורט לייקרה נוצץ- נקנה בסייל רצחני ב-H&M בברלין, 5 יורו. כמו שלבטח שמתם לב, אני נוטה יותר לכיוון האלגנט מאשר לכיוון הספורט בחבל הארץ המסתורי והפראי ושהוא הספורט-אלגנט. כפועל יוצא, אני לא מחבבת טרנינגים ובגדי מד"ס אחרים שחוטפים אותי מה-happy place שלי וזורקים אותי אל תוך תרחישי מתיחות שרירים בטירונות יולי '05. אבל הפעם, חרגתי ממנהגי כי מדובר בשורט באמת מתוק. יאמי. ~מנסה לדפוק לשורט שלי לק~מבינה שבגלל חוסר החיבה למד"סים שהוזכר מעלה, האקט דורש הגמישות הזה הינו בלתי אפשרי~לא ניצלת מחרון אפו של המנחוס ותופסת את צוואר~
שרשרת כסופה עם תליון של אפונים (פנינים סינתטיות) בתרמיל- נקנתה דרך האי-ביי החבריקואי שלי עבור 1 דולר בלבד.
תיק לבן של h&m עם ניטים מדורדסים- נקנה עבור 5 יורו באותו סייל אירופאי שציינתי לפני 2 סעיפים וכמו במקרה של התיק מהפוסט הקודם, גם בו לא יצא לי להשתמש יותר מדי לאחרונה. הגיע הזמן לפצות, מהר מהר לפני ששנת הלימודים תשע"א בועטת לי בלסת ומותירה אותי אומללה ואובדנית, סוחבת קפה ומיליון קלסרים לקראת עוד שיעור לילי בחקר ביצועים והחלטות (זה נשמע כמו חתיכת קורס אכזר או מה?  ).
סניקרסים שטוחים לבנים של h&m שראיתם אינספור פעמים אבל מה לעשות, אני אוחחחבת אותם  - אל תתפסו אותי במילה אבל לדעתי הם עלו באיזור ה-12 יורו.
לק ירקרק לעונה הסתווית שתגיע בסוף, גם אם לפעמים נראה שלא. בטח גם אתם נתקלתם בלא מעט בלוגי אופנה ובהם רפרנסים ושימושים בקולקציית לקי החאקי של שאנל. בימים שבהם אני לא עובדת (וכפועל יוצא, לא כפופה לקוד לבוש שמרני יחסית), אני מנהלת בחדרי מעבדת לקים צבעונית (ואי אפשר להאשים אותי. אחרי איזה 10 שנים של כסיסה, סוף כל סוף, יש לי ציפורניים. זה אחושלוקי מרגש! ). אני עוד לא שם מבחינת האלטרנטיבות הנוחות לכיס שניסיתי ורובן מושכות יותר למרקר הזרחני מאשר לחאקי המאופק, אבל אני בהחלט מתקרבת.
סה"כ-
159.18 ש"ח.
יש כאן ציפורי לילה? 
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
20/9/2010 00:00
בקטגוריות 100-200 ש"ח, הקיץ בנסיגה, אבל עדיין כאן, תיקים, נעליים שטוחות זה לא סוף העולם, נקודות זה השחור החדש, haircessories, Tel-Avivian nights, tres casual, קניות ברשת, שורטים, אופנה, תמונות
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ilona ♥ ב-28/9/2010 08:32
|
The "these are the marshmallow times" look
אז מה אני לובשת?
ווסט ג'ינס ריצרצ'י (מה שמשלב את 2 האובססיות האחרונות שלי, דנים וזיפרים )- נגזר והולבן מג'קט ג'ינס ישן שלא עשיתי בו
שימוש. אותו ברנש סתם תפס חלל בארון שלי, מתוך אמונה ש"נכון שלא ב-5 החורפים
האחרונים, אבל בליינד שכן בחורף הבא!" (אפילו היו לו שרוולים תפוחים
כאלה שלמרבה חוצפתם, עוד העזו להיות קצרים מדי ולגרום לי להיראות כמו סטיב
ארקל. ועל זה אמרו חז"ל: "בעע").
סניקרסים רקומי פרחים שסבתא קנתה לי. עד שכבר הייתי בטוחה שנפטרתי מבעיות הקרסול שלי, הן חזרו למסע הופעות מפנק והכתיבו לי מערכת יחסים מונוגמית עם נעלייים שטוחות. ולא הוזמנתי לאחרונה לשום בכורה על שטיח אדום  , אז זה דווקא הסתדר נהדר עם שגרת החיים הפנסיונרית שלי. הימים האחרונים היו האב-אבא של הקז'ואל, אבל בצורה הטובה. בעיקר שרצתי במיטה, קראתי, למדתי ורקמתי חלומות. חוץ מפגישה חשובה שלבטח אספר לכם עליה בהזדמנות המתאימה, יצא לי רק לגלגל את עצמי באוטובוס לסניף הדואר המקומי ולמקדונלד'ס. הזלפתי בושם מתוק מאחורי האוזניים ויצאתי לדרך, באווירה כללית של מרשמלואיות. הנייד שלי מסרב להיטען מזה תקופה מכובדת, הנגן שלי עבר גירושין מכוערים מהאזנייה השמאלית ואני מרגישה שאני עושה תרגיל של back to basics, נשאבת לאווירה נטולת דאגות ורעש, אווירה של ילדות. הזמן זז לאט יותר ומתאים את עצמו לקרסול הכואב שלי, מה שמאפשר לחברים וותיקים לחזור שוב לחיי ולהחזיר אותי לתקופה תמימה שבה צחוק הידהד ולא הופיע כ:) שטוח, משחק כדורסל כלל זיעה שניגרת ולא תורגם לאפליקציה בפייסבוק, וזמנים שבהם את ההרפתקאות שלנו היינו מוצאים אחד אצל השני, בלילות מוזרים, ולא באתרי היכרויות מלאי תועבה (אמרה והמשיכה להקליד פוסט בפיירפוקס, lol). טבעות זהב אדום מאוסף הטבעות של אמא שלי. תהרגו אותי, אני לא מבינה למה היא סומכת עלי ומרשה לי לענוד את התכשיטים שלה. כאילו, תודה על רוחב הלב אמא, אבל major WTF מתבקש כאן. אני במקומה הייתי מוודאת ששום דבר לא עומד להיות ממושכן ושותלת בבית מצלמות אבטחה מהסוג של "תופסים את הבייביסיטר עושה משהו רע על חם!!!1אחדשתייםצ'קצ'ק אבל בתקווה שלא עם הבעל, בתרגיל ג'וד לאו מסריח (וגמיש) במיוחד". בראש ובראשונה, הייתי מוציאה לעצמי צו הרחקה מתיבת התכשיטים, רובם בעלי ערך סנטימנטלי וכלכלי, כמו טבעת היהלומים שמשמאל. אמא שלי היא הרי זו שנהגה לקבל טלפונים מבנק דיסקונט ובהם, קול לועס מסטיק, מלא בוז ושיעמום (כן כן, כל זה, ביחד. מעניין מיהו מרכז ההערכה שאחראי לשכירת פרסונל מלא בכ"כ הרבה רגישות ) מודיע לה ששוב יש חריגה בחשבון שלי. אותו קול מורה לה/מבקש ממנה לכסת"ח אותי, לפני שיינקטו הליכים. זו הייתה השגרה הפיננסית שלי (שנכפתה על הוריי האומללים) בעבר אבל כיום אני מרגישה שהשתניתי והתאפסתי. אבל בינינו... עם יד עם הלב? זה עדיין לא מצדיק לתת לי פָּס לשימוש בפריטים היקרים האלה.
ואם אני כבר נערה חומרנית שהקדישה את הפסקה הקודמת לקריסתה של הכלכלה העכשווית ופני הבלוגר כפני האומה, אני חייבת למרקר את הקואורדינטה הזו על המפה של חיי (אקסים משוגעים בצפון מערב, רכילות עם אחותי התאומה במזרח, פקולטות מתחלפות בתור שושנת רוחות)- לא השתמשתי בכרטיס אשראי 5 חודשים!!! מאז שהפסקתי לבזבז באופן חסר שליטה ולגהץ כאילו שהחיים שלי תלויים בעוד חולצת שיפון או בעוד קפוצ'ינו גדול לקחת, אני מרגישה שהתחברתי לעצמי באמת. אני יכולה להגיד שכיום, אני באמת מכירה אותי. הרכוש לא מגדיר אותי ולא עוטף אותי כתחפושת, השקיות הצבעוניות מהקניון לא מעניקות לחיים שלי ערך מוסף חמקמק שלא היה בהם קודם ואני כבר לא צריכה את כל זה כדי להרגיש שאני מישהו, משהו בעל ערך. לא זקוקה לזה כדי להוכיח לי ולעולם שאני כבר לא הילדה הענייה ביותר בכיתה, הא הא in your face motherfucker!  *מחכה להוצאה לפועל* אני מרגישה שיש לי שלווה ויציבות בחיים. שלשם שינוי, אני נהנית ממה שיש לי, מסתפקת בו ומפיקה ממנו את המיטב, במקום לעלות על עוד סיבוב ברכבת ההרים ששמה "המגזין אמר לי שאני צריכה את זה". אני כבר לא חוששת מהימצאותו של כרטיס אשראי בארנק ומהיתקלות מלאת ייצרים ומעשים אסורים שתהיה לו עם חנות נעליים, הפילגש המסוכנת מכולן. סוף כל סוף, אני מאושרת. שקטה.  טופ שקוף למחצה, בצבע קרם (מי צריך גברים כשאפשר למלא את הפנטזיות שלך בשרוולים) של grip- עלה 10 ש"ח בשוק בצלאל. עגילי נוצה מיניאטוריים של h&m בגרמניה- תווית מחיר של 5 יורו למארז של 6 זוגות (4.58 ש"ח לזוג, ותודה למחשבון שהביאני עד הלום). שורט צבעוני מפוקס- מהקיץ הקודם. אני ממש לא זוכרת כמה הוא עלה, אז בואו נתפרע ונגיד ש-100 ש"ח.החברה הנעימה של Lucy~ שנתקלנו בה בטעות- בחינם. 
סה"כ- 114.58 ש"ח
|
נכתב על ידי
הסודות של ויקטוריה
,
8/9/2009 15:54
בקטגוריות תכשיטים, קצר אחושלוקי, שורטים, DIY, משהו שעשוי מג'ינס, סבתא שלי היא דיווה, השאלות וגניבות, נעליים שטוחות זה לא סוף העולם, סניקרסים לשלטון!, 100-200 ש"ח, קז'ואל, אופנה, i love my sis, "חופשת" בחינות? are you fucking kidding me?, חפרתי, נשבר לי המעדר, תל אביב אהובתי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-6/3/2010 20:20
|
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הסודות של ויקטוריה