זה היה שבוע מטורף ולא בצורה הטובה. עבדתי ולמדתי ועבדתי ולמדתי ובקושי הצלחתי להישאר ערה ולעמוד בקצב של עצמי. מעבר לזה, החיים שלי השתבשו להם לפתע ואני כבר לא יודעת מי נגד מי ומה לעזאזל קורה פה. אני מעדיפה לא להרחיב במילים עד שלא אדע איפה בדיוק אני עומדת, אבל אני יכולה להגיד לכם שסטטוס קוו מאד שברירי הופר ואני בינתיים זורמת ומקווה שאני ומערכת היחסים המדוברת הזו נצלח את התעלה הזו בחתיכה אחת.

בין הרבה התפתחויות אחרות, פגשתי את ידידי מאוסטרליה, ג'רמי. את ג'רמי הכרתי דרך הלוקבוק ודי מהר מצאתי את עצמי נפעמת (וקצת מקנאה, בואו נהיה כנים ) מהג'ינסים המטורפים שהוא כל הזמן לובש וגם מכישורי הצילום והעריכה האקסטרה-אורדינאריים שלו. אחרי כמה תגובות הלוך ושוב ב-LB, התחלנו להחליף מיילים ומצאתי את עצמי מול בחור שהוא פשוט נַפָּץ מהלך, הכי outgoing וכריזמטי כשיש. כשלבסוף פגשתי אותו בחופשה שלו בארץ הקודש (שהיא גם ארץ אבותיו, הוא אחד משלנו!) גיליתי שכל מה שידעתי עליו עד עכשיו הוא כאין וכאפס לעומת מה שהוא באמת. איזה איש, איזה איש! זה בהחלט היה ההיילייט של השבוע, לאכול גלידה אמריקאית עם חברי הטוב מארץ הקנגורואים ולהחליף סיפורים על החלומות שלנו- ג'רמי בן ה-26 מספר על מותג הג'ינסים המתפתח שלו, billycock, ואני... טוב... סתם מפטפטת... החלומות שלי די מעורפלים בשלב זה.