הינה מגיע לו הפרק השני של שנה שמינית, יאי לנו! :)

אחר כך אני רוצה להוציא את הפרק הראשון של דור שני בהוגוורטס ואז אולי איזה פאנפיק.

פרק 2: יום הולדת

"מה... עכשיו?" הוא קצת גמגם, והביט בג'יני בחשש.

"כן." היא הרכינה את ראשה. הארי יצא מהחדר וסגר אחריו את הדלת. כשרון לא בטווח שמיעה, היא התחילה לדבר.

"זה לא יהיה כל כך נורא. אל תדאג." עודדה אותו.

הארי הנהן וירד באיטיות במדרגות, עד שהגיע לסלון. אדון וויזלי אכל, והזמין את הארי להצטרף אליו.

"לא, זה בסדר- אכלתי קודם." אמר הארי במהירות.

"בסדר.. ולמה אתה כל כך?..." הוא חשב רגע, ואז נזכר. "אהה, נכון! כן... שתדע שמה שראיתי בצהריים די הפתיע אותי, אבל זה בסדר." האבן נגולה מליבו של הארי.

"משרד הקסמים מסר לך את זה." אדון וויזלי מסר לו מעטפה, ועליה מוטבע הסמל של המשרד. הוא מלמל 'תודה' חטוף ועלה בזריזות לחדר של ג'יני. היא חיכתה לו בחדר שלה, בועטת בכדור הקטן שלה בעצבנות. כשנכנס לחדר, היא הניחה לכדור והתיישבה על המיטה.

"נו, מה היה?"

"אה, הוא אמר שהוא היה מאוד מופתע ממה שהיה שם, אבל הוא מסר לי את זה." הוא הושיט לה את המעטפה החומה.

"אפשר לפתוח?" היא המתינה לאישורו של הארי, והוא ענה בחיוב.

משרד הקסמים

לכבוד הארי ג'יימס פוטר

הצעת עבודה

ממידע שנמסר לידינו על ידי דולורס אמברידג', שאיפתך היא להיות הילאי.

אנו מזמינים אותך להיבחן לתפקיד בתאריך ה-31 באוגוסט. מצורפת רשימה של דברים שצריך להביא למבחן.

                                                                                                רוברט סמית'

                                                                                          ראש לשכת ההילאים

ג'יני הרימה גבה, והארי עדיין לא קלט. הוא עדיין לא ידע אם הוא ניגש למבחן. למרות שעכשיו, כשקינגסלי שאקלבולט שר הקסמים, המקום נהיה פחות מושחת. מצד שני, הוא עדיין כעס של אמברידג'. ה-31 באוגוסט זה יום לפני תחילת הלימודים בהוגוורטס, שהוא צריך להשלים.

"תיגש למבחן. אם תתקבל, תעבוד שם בשנה הבאה." ג'יני הייתה תשובה לכל שאלה, וכך גם עכשיו. זה בהחלט היה רעיון טוב- אבל אם לא יתקבל...

"ואתה תתקבל." הוסיפה.

"אבל אני ממש לא רוצה לעבוד איתם. משרד הקסמים לא היה לצידי בשנה החמישית, ובשנה השישית שלי הם ניסו ליצור תדמית טובה בעזרתי," אמר הארי.

"אבל משרד הקסמים עכשיו הוא כבר לא אותו מקום. הוא לא פאדג' ולא סקרימג'ר. תחשוב על זה ברצינות. אין לך מה להפסיד." את המשפט האחרון היא הדגישה.

"בסדר, אבל –"

"אתה תתקבל! אתה השמדת את וולדמורט! יש סיבה שלא תתקבל? לא!"

 היא כאילו ענתה לעצמה, והארי הרגיש קצת יותר ביטחון. היא צודקת, ואם הם לא יקבלו אותו זה יהיה אפילו פשע.

"את צודקת. אני הולך לספר לרון והרמיוני." הוא אמר, חייך אליה ויצא מהחדר.

בערב כבר כולם ידעו שהארי קיבל הצעת עבודה ממשרד הקסמים, דבר שלא קורה כל יום. גברת וויזלי חזרה על ההצעה שלה לעשות לו מסיבת יום הולדת יום למחרת, והוא הסכים. למחרת בבוקר הוא קם במצב רוח טוב. בניגוד לכל ימי ההולדת הקודמים שלו, הוא לא נשאר עד חצות וספר את השניות.

"בוקר טוב." אמר רון וזרק לעברו את המתנה שלו- חבילת עטים מסוכרים. הארי הודה לו ופנה לארון כדי להתלבש. כשירד לארוחת הבוקר, גברת וויזלי איחלה לו מזל טוב ונתנה לו את המתנה שלה ושל אדון וויזלי- עוגות תוצרת בית וסוודר של וויזלים. הרמיוני נתנה לו את הספר שלקח בזמנו מספריית בית הספר, 'קווידיץ' בראי הדורות'. ג'ורג' שלח לו חבילה של מוצרים מהוקוס מוקוס, וג'יני נתנה לו שוקולדים- "מלאים באהבה", הוסיפה ונישקה אותו על הלחי.

זה בהחלט היה יום ההולדת הכי טוב שלו עד כה. הסתבר שגברת וויזלי הזמינה יותר אנשים ממה שחשב. בין המוזמנים היו האגריד, ביל ופלר, צ'ארלי, ג'ורג', לונה, נוויל, וגם...

"הארי, אפשר לדבר איתך ביחידות?" שאל קינגסלי שאקלבוט. "זה בקשר להצעת עבודה." הוסיף, כאילו כדי לשכנע אותו. הם הלכו לגינה הגדולה של משפחת וויזלי, והתיישבו על ספסל מוזנח שנרקב, והיה מלא באבק. כשהם התיישבו עליו, כמה קרשים זזו ממקומם.

"שמעתי ממקונגול שאתה חוזר להוגוורטס בשנה הבאה, כן?"

"נכון. ואם אני יעבור את המבחן, אני מתכוון לעבוד בלשכת ההילאים בשנה הבאה, כדי שאני אוכל להשלים את הלימודים." אמר הארי בביטחון.

"אההה..." אמר קינגסלי בקול של סוף-סוף-הבנתי-אותך. הארי חשב שכנראה שכל מי שהתמנה לתפקיד שר הקסמים "התקלקל". אומנם קינגסלי לא היה פאדג' או סקרימג'ר, לא חיטט במקומות שהוא לא צריך להיות- אבל הוא בהחלט הפך לטיפש.

מסיבת יום ההולדת נמשכה כרגיל. לאט לאט כל אחד תירץ למה הוא צריך ללכת, ונעלם כלא היה- כלומר, התעתק כשאמר שהוא צריך לגשת לשירותים- חוץ מלונה. היא נשארה עד מאוחר, עד שגברת וויזלי כבר נאלצה לרמוז לה שתלך. היא רקדה, שמחה וצהלה ללא הפסקה. רון התמוגג מצחוק, ועלה לקומה השלישית בבית בהמלצת הרמיוני- הבעיה הייתה ששמעו אותו מלמעלה. אבל ללונה לא היה איכפת, והיא בכלל לא שמה לב. היא הלכה רק שגברת וויזלי כבר העבירה לה רמז חד- "רון, לך תלבש פיג'מה ותתכונן לשינה!"

בערב רון הציע להארי להשתמש באונעיזר כדי לצוטט לבנות. למרות שלא היה צורך בכך, הארי הסכים- אבל רק בגלל רון. לקח זמן עד שהם הצליחו לקלוט את ג'יני והרמיוני- בדרך הם שמעו את גברת וויזלי צועקת על בעלה ("אני לא מוכנה שתכניס את העוד חפצים מוגלגיים האלה הביתה!"), וגם את פרסי שהתחיל למלמל בשנתו ("מה, באמת? אני? שר הקסמים, זה מאוד נדיב מצדך, אני אשמח להחליף אותך בתפקידך..."), וגם את הנומים שהתחילו לרקוח מזימות נגד העפתם מהגינה ("כשיש הרחקת נומים- תעלו מהבתים שלכם ותבדקו אם אף אחד לא נפגע וגם כדי לראות את האנשים ולהיזהר מהם..." רון גיחך ואמר ש"בתקווה אם זה לא יהיה הדבר האחרון שתראו בחייכם").

לבסוף הם עלו על הקו של הבנות, שממנו בקעו נחירות רמות.

"בזבוז זמן," אמר רון בהחלטיות. הארי צחקק בשקט והכניס את האונעיזר למקומו.

הימים הבאים עברו בלי שום דבר חדש. הם ישבו בבית והתבטלו, חוץ מכמה פעמים שרון הציע לשחק טאקי מתפוצץ או שח קוסמים. בארוחות הערב, אדון וויזלי סיפר להם על מקרים במשרד הקסמים (רון אמר בתגובה שזה, כנראה, בגלל שהם היו כל כך נואשים), אבל למען האמת- הם היו לפעמים מבדרים, אלא שזה לא מה שאדון וויזלי התכוון אליו והוא הפסיק לספר את הסיפורים ברגע שנשמע צחקוק אחד. לא נראה שרון והרמיוני יהיו זוג- למרות הנשיקה שלהם, ולהארי וג'יני לא היה כל כך נעים אחרי התקרית עם אדון וויזלי, והם התרחקו קצת זה מזה, וביום שלישי הקרוב הם התכוונו להשתמש באבקת הפלו כדי לעבור לסמטת דיאגון, ולקנות את הציוד ללימודים.

עד שהגיע סוף השבוע.

היום התברר לי שרוברט סמית' זה איזה זמר, ולא ראש לשכת ההילאים... חה! בכל זאת השארתי, כי מאגר השמות שלי הולך ומצטמצם.

ומזל טוב לג'יני (11.7.1981) שחגגה יום הולדת 28 לפני יומיים D:

אוהבת,

עריכה 16/8/09:

יש לי עכשו רעיונות בשפע! אתמול כתבתי את הפרק הראשון של 'דור שני בהוגוורטס' וסונפגיק-הראשון שלי D:

אז השאלה שלי היא מה אתם רוצים שאני אפרסם- סונפגיק או סיפור חדש?

בבקשה תגידו, זה חשוב לי ^__^