Burned Out Ends of Smokey Days.

כמו שבטח שמתם לב, שוב עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שעדכנתי. הפעם, בנוסף לכל העומס שהיה עליי, גם לא היה לי ממש חשק.

וגם אם הייתי מעוניינת לעשות חשבון-נפש באותו יום... אני לא רואה איך להרעיב את עצמי במשך יממה מסייע. בשביל לבקש סליחה לא צריך לרעוב. חוץ מזה, אם לא ביקשתי סליחה במשך שנה שלמה, זה כנראה מעיד שאני לא מתכוונת לנקוט פעולה כזו.

בקיצור, את יום-כיפור ביליתי בהמון מוסיקה מעולה, קריאה וגלידה ווניל עוגיות.

ולחדשות מרתקות ומרגשות- אפיקה (Epica), הלהקה שאני כל-כך, כל-כך אוהבת, הוציאו קליפ חדש בשם Unleashed (משעשע איך שהקליפ דלף, למרות שכלל לא הועלה ליוטיוב ע"י חברת ההקלטות שמייצגת אותם, Nuclear Blast). שיר מעולה, קליפ מצמרר ומוסיקה, כרגיל, מצויינת. מה שבאמת מזכיר לי, שאני צריכה לקנות את Design Your Universe, שיצטרף לConsign to Oblivion ו-The Divine Consipracy שכבר יש לי.

אמרתי כבר שהשיר התיישב לי במוח, והוא לא מראה סימנים שהוא מתכוון לצאת משם ביובל הקרוב?

כרגע אני באימונים קדחתניים לקראת מופעי מחול שנבצע בחופש סוכות. עובדת קשה ונהנית מכל שנייה. בתחילת השנה היו לי קצת ספקות, כי אני באה בעיקר ממחול מודרני ואין לי הרבה ניסיון בג'אז, אבל אחרי 2 שיעורי הקדמה בסיסיים, עושה רושם שזה לא מעבר חד כמו שחשבתי. תמיד טוב לנסות דברים חדשים:).

בחזרות הגנרליות, למופע הסיום בסוף שנה שעברה. גיא- הימני ביותר- נשאר :)

רק חבל לי על שירלי, הכוריאוגרפית, שלא נשארה :(

אה כן, ראש-השנה היה מבאס. אני לא אוהבת להיות אצל סבא וסבתא. בכלל.

אבל לפחות יש לי נעליים מדהימות ומעיל-ברדס סקסי שאני מאוהבת בו.

המצלמה שלי מסרבת לעבוד, אבל המעיל שלי שמעט זהה לזה. אלוהות *-*.

ולפחות את הנעליים (3>) הספקתי לצלם.

טוב, עד כאן החדשות להיום:).

אוקסנה'לה.

עריכה: אה כן, ועיצבתי מחדש.

,Cause there's a place in the sun

,Where there's hope for everyone
.Where my poor restless heart's gotta run
,There's a place in the sun
,And before my life is done
...Got to find me a place in the sun

Stevie Wonder / A Place in the Sun

ילדה ג'ינג'ית עם נמשים, מבט חצוף ולחיים אדומות, חום לוהט. סבתא אוחזת בידו של נכדה, ילד עגול-פנים וביישן. שני ידידים הולכים יחד בגשם, מתיזים מים זה על זה. אישה בהיריון מחייכת בחנות לבגדי תינוקות. איש מודאג משלם על ילד שחסרים לו כמה שקלים לארטיק. בנות עשרה מצחקקות בחנות תכשיטים. פעוט מאושר אוחז בבלון הליום. רקדנית מתמסרת לצלילים בצעדי ריקוד מושלמים. סטודנט שומט חופן מטבעות לידיו המושטות של חסר-בית תל-אביבי...  

העולם לא מכוער.

ותשמע אוקסנה את Enslaved ותראה כי טוב מאוד.

מלכים, אין דברים כאלה.

טוב, אני דיי בטוחה שמי שקורא כאן שם לב לחוסר העדכון המשווע. אין לי כוונה להתנצל, אבל הסבר יעשה את העבודה.

דבר ראשון, מערכת-השעות שלי הפכה להזויה לחלוטין. בתור תלמידה שהתרגלה לשש שעות גג בכל יום, לסיים בשלוש זו ממש שערוריה. ואני מסימת בשלוש! שלוש פעמים בשבוע! ורק יום אחד באחת-עשרה. בסה"כ 33 שעות שבועיות. אני אמות.

דבר שני, סטודיו הריקוד שאני רשומה בו (ג'אז ומחול מודרני, למתעניינים) חוזר במלוא המרץ, וכמובן שאין לי כוונה לבזבז אף שנייה. כך שיש לי סטודיו פעמיים בשבוע, שלוש שעות וחצי (!) כל פעם, כי "הפעם זה רציני!". As if.

דבר שלישי, מיכאל, אחראי תחנת מד"א, הוא עכשיו גם אחראי משמרות. ז"א, אי-אפשר לעשות משמרת בחודש כדי לצאת ידי חובה... וכל משמרת היא שמונה שעות, מ-3 עד 11 בלילה, כך שעוד אחד מהימים המוקדמים והפנויים הכה מעטים שלי יורדים לטמיון.

ובלי להזכיר בכלל מבחנים ובחנים ועבודות שממטירים עלינו כאילו אין מחר. אנחנו לומדים בסך-הכל שבוע! מה הלחץ?

בכל מקרה, כמו שבטח הבנתם, הסיבה היא כזו; אין לי זמן לנשום. תוך-כדי הכתיבה אני מריצה לעצמי בראש רשימה של דברים שאני צריכה לעשות עכשיו במקום זה, ובכל זאת חשבתי לעצמי שהיי, לא יפה להזניח את הבלוג המתוק שלי. אה, כן, ואתכם...

כמד"איסטית- בואו נבהיר משהו בנוגע לשפעת החזירים, אוקיי?

שפעת החזירים יכולה להיות דבר מסוכן, אפילו קטלני. לקבוצת סיכון מסויימת! לא כל אדם שמתעטש/ משתעל/ מסוחרר בהכרח חולה בשפעת החזירים!חוץ מזה, שגם אם אדם לוקה בשפעת החזירים, רוב הסיכויים שהוא יבריא ממנה תוך שבוע גג- כמו שפעת רגילה, מה גם שהיא לא עוברת באוויר, אלא רק במגע (אחוז התמותה- אך ורק במסגרת קבוצת הסיכון- הוא 0.8%). אז להירגע! 

כמובן שאין להקל ראש. להקפיד על היגיינה בסיסית, לשטוף ידיים, לדאוג לאלכוהול ג'ל בתיק. שפעת החזירים- בדומה לשפעת רגילה- נגרמת כתוצאה מוירוס בדרכי הנשימה העליונות. זה מסוכן בעיקר לאסמטים, חולי ברונכיט, כאלו שמועדים לדלקת ריאות וכו'- להם מומלץ להיזהר מאוד. אבל לגבי כל השאר- לא להיכנס לפאניקה, נמאס לי מההגזמות האלה. אוקיי? זה יוצא מכלל שליטה! התקשורת מגזימה לגמרי. די לאכול בכפית כל שמועה.

חם לי, אני עייפה והשבוע הזה לא נגמר,

אוקסנה.