כולם מדברים על החוק למניעת ציון יום הנכבה.
אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא ציינתי יום זה, אבל מהחל ועד כלה הכול הולך להשתנות, אני אציין את היום הזה, לא רק אני, גם אשתי והילדים. אתם יכולים לשאול את עצמכם מה חדש?? החדש הוא החוק הטפשי הזה שאומר שאסור לציין את יום הנכבה. החוק הזה הוא התערבות בוטה בחיים שלי, כי המדינה רוצה להגיד לי איך לחשוב והיא רוצה להכתיב לי דפוסי התנהגות, ועם זה אני לא משלים ולא אשלים.
דבר נוסף, החוק הזה הוא מדרון חלקלק, היום פוגעים בזכות שלי להפגין ומגבילים את הזכות שלי לחופש הביטוי, מחר הם יגבילו לי את הזכות להצביע, ומחרתיים יצא חוק שאומר שאסור לערבים ללכת לים אלא בימי שישי, והיד עוד נטויה ואף אחד לא ידע באמת לאן נגיע.
ואם חשבתם שזה הכל אז טעיתים, כי ברגע שהמדינה מתחילה לפגוע באזרחים שלה, הפגיעה לא תהיה אך ורק בערבים, זה גם יגיע אליכם, כי מדינה שלא מסוגלת לשמור על זכויות אזרחיה הבסיסיות היא מדינה לא מתוקנת, והיום הקורבן זה הערבים, מחר זה יהיה מישהו אחר.
מה שמעניין שהתוצאות של החוק הזה יהיו הפוכות, מהיום ערבים שלא היו מציינים את יום הנכבה יציינו יום זה, לא בגלל שאכפת להם מהיום הזה אלא על מנת לצאת נגד חוק זה, והיום אני יודע שילדים קטנים מדברים על זה, ואני יודע שאנשים שלא שמעו על היום הזה רוצים לדעת עליו יותר, והכל בזכות החוק הזה, אז במובן זה תודה למחוקקים על החוק הזה, באמת תודה.
עכשיו אני נזכר בפתגם ערבי שאומר "מה שאסור הופך לנחשק". זה בדיוק המקרה, ברגע שאוסרים את זה, אז זה הופך לנחשק יותר.
בחוק הזה יש נקודה חיובית לפחות: יום הנכבה זכה להכרה רשמית של המדינה, כי המדינה לא הייתה אוסרת מה שהוא שלא קיים, עכשיו לפחות אי אפשר יהיה להכחיש את הנכבה, כי החקיקה של המדינה מתייחסת לזה.
אתם יודעים, פתאום אני מתחיל להתאהב בחוק זה, אז מי אמר שהוא בכלל רע לערבים. תחכו ותראו.
לבקשתכם: הנה הלינק לעצומה נגד החוק: http://www.atzuma.co.il/petition/aditayar/1
כולכם מוזמנים לחתום
והנה שיר לציון יום הנכבה, אתם יכולים גם לראות את התמונות ולהתרשם בעצמכם ממה שהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
