חלק מהתגובות שאני מקבל בבלוג הזה מתייחסות לשאלת השירות הצבאי של הערבים בישראל. הטענה היא שאנחנו לא יכולים להיות שווי זכויות במדינה כל עוד אנחנו לא משרתים בצה"ל.
לא צריך להיות גאון גדול על מנת להבין שטענה זאת היא טענה מצוצה מן האצבע, שכן גם אם אני אשרת בצה"ל הרי בוודאי שאני לא אקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לי כערבי אזרח המדינה.
חשוב לציין כי אני גר בכפר שחלק מהתושבים שלו משרתים בצה"ל. בשכונה שלי יש שני בחורים שהלכו לצבא. והתוצאה??? הם עדיין כמוני, טרם הפכו לשווי זכויות במדינה למרות שהם שירתו בצה"ל. ויותר מזה, הרי אחוז גדול מהבדווים משרת בצה"ל, האם הם הפכו לשווי זכויות?? גם לא*. ומה עם הדרוזים, הרי גם הם משרתים בצה"ל בשירות חובה, האם הם הפכו לשווי זכויות, גם לא. אז מדוע בכל פעם שאני מעלה דרישה שאני רוצה שוויון זכויות מלא ישר אני נתקבל בטענה שאני לא משרת בצה"ל??? לא מובן לי.
הטענה הזאת אין היא אלא כיסוי תחת. אך ורק כיסוי תחת.
כנ"ל גם לגבי השירות הלאומי. היום יש הרבה הצעות שאומרות שאם לא נעשה שירות צבאי אז שנעשה שירות לאומי, אבל גם טענה זו היא טענה הזויה מכוח קל וחומר: אם השירות הצבאי לא השיג למשרתים שוויון זכויות קל וחומר שהשירות הלאומי לא ישיג אותו.
ושילכו לזיין את המוח של מישהו אחר עם ההצעה הזאת.
כשכתבתי את החלק הראשון התעלמתי לרגע מהבעיה המוסרית של שירות הערבים בצה"ל, ובזה שאנחנו נשרת בצבא שמדכא את הפלסטינים.
הסרטון הזה מכיל שיר שמבוצע על ידי להקת ראפ ערבית מלוד, ואשר נוגע בבעיה המוסרית הזאת.
* לא יודע אם שמתם לב ללינק שמופיע בפוסט הזה, מעניין מדוע הוא מופיע בוואלה אוכל שעה שהוא מעלה סוגייה לאומית פוליטית??? אולי זה בגלל שהבדווים "אכלו אותה"?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: