פעם, לפני הרבה שנים, השתתפתי באחד המפגשים המשותפים לערבים וליהודים (המפגש היחיד שהיה לי נכון להיום), במהלך המפגש דיברנו בין היתר על סטיגמות. אחת הנקודות שהועלו על ידי הצד היהודי הייתה שלערבים יש תמיד ריח של אוכל בבית, הם דיברו על זה מנקודת מבט שלילית, ועד להיום לא הצלחתי להבין מה רע בזה שיש לנו ריח של אוכל בבית (אם בכלל יש אמת בסטיגמה הזאת).
אני אישית חושב שהאוכל הוא חלק מהתרבות שלנו, כאשר הכוונה היא לא רק לאקט האכילה, אלא גם לטקסים סביב הכנת מאכלים מסוימים, ושיוך מאכלים מסוימים לעונות ולאירועים מיוחדים וכדו'. לצערי, אני יכול להעיד שיש מאכלים שכבר נכחדו מהתרבות שלנו, מאכלים שסבא שלי מספר לנו עליהם, אבל אנחנו בקושי מכירים אותם. אולם למזלי, אני התברכתי במשפחה שמקפידה על אכילת חלק מהמאכלים המסורתיים שלנו כך שמצבנו הוא יחסית יותר טוב מערבים אחרים, כמו למשל ממשפחתה של אשתי שגם היא מהכפר שלי, אבל הם לא שמעו על חלק מהמאכלים שלנו.
לא אאריך בפוסט הזה, והנה לכם תמונות שכולן מהיום, ז"א שמה שאתם רואים בתמונות כבר נמצא בקיבה שלי 
.
אבל לפני זה אני חייב להודות לאשתי על זה שהיא מכינה את כל זה, ובאמת כל הכבוד לה.
בתיאבון.
זאת כפתה: בשר עגל וטלה טחון, תפוחי אדמה וטחינה - אשתי הכינה את זה היום בתנור אש וזה יצא טעים מאוד.
פלפלים כבושים בשמן זית.
חצילים כבושים בשמן זית וממולאים בפילפל חריף.
זיתים שחורים כבושים בשמן זית.
כנ"ל.
כנאפה (לפני ההכנה) אתם יכולים לראות את הגבינה הלבנה שהיא תוצרת בית. לאבא שלי יש עסק של ייצור גבינות לממתקים, אז אין פלא שאנחנו מכינים כנאפה במגש כזה גדול.
לידיעתכם, היו עוד שני מגשים.
מסובבים את הכנאפה על האש במהלך הכנתה.
כנ"ל.
מוסיפים מי סוכר בשביל שהכנאפה תהיה מתוקה.
שיהיה לכם בתיאבון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: