לפני כמה זמן יצאתי עם משפחתי לטייל באחד הגנים הלאומיים הסמוכים לכפר שלי. בשעות הצהריים, וכמיטב המסורת, התחלנו להכין את המנגלים ולשם כך פניתי לקיוסק שנמצא בגן הלאומי על מנת לקנות שקית פחם.
משהגעתי לקיוסק, שהיה בבעלות איש יהודי, קיבל את פניי אחד העובדים הערביים. למראה העובד הערבי נזכרתי באחד החברים שהיו לי מחוץ לכפר, ולאחר בירור קצר התברר לי שהוא אחיו של אותו חבר. קניתי את שקית הפחם ושילמתי לו 15 ש"ח שהם עלות השקית, ורציתי לחזור אל משפחתי, או אז ביקש ממני העובד הערבי להמתין כי הוא צריך להחזיר לי עודף והושיט את ידו לקופה והוציא כמות משמעותית של מטבעות מסוג 10 ש"ח ואמר "הנה העודף שלך", כאשר לאורך כל ההתרחשות בעל הבית היהודי ישב בתוך הקיוסק, אם כי לא הבין מה קורה. כשרציתי להעיר לעובד על מעשהו הוא ביקש ממני לעזוב מיד עם המטבעות שהוא נתן לי, אחרת בעל הבית ישים לב למה שהתרחש ואז הוא יהיה בבעיה. בלית ברירה, החלטתי לבלוע את הצפרדע ולשתוק על המעשה הפסול של אותו עובד וחזרתי למשפחתי.
ולמה אני נזכר בסיפור הזה היום???
אז כך, אתמול פנה אלי בחור ערבי וביקש ממני לייצגו בהליך משפטי. הוא סיפר לי שהוא עובד כמנהל עבודה במוסך ששייך לאדם יהודי, ולפני כמה זמן ניגש אליו בחור ערבי אחר שהוא מכיר היכרות שטחית והודיע לו שהמנוע של הרכב שלו צריך תיקון וכי עלות התיקון הינה בסך כ - 20,000 ש"ח. אותו בחור ביקש מהלקוח שלי "לעשות לו טובה" ושיתן לו מסמך בכתב שלפיו המוסך שבו הוא עובד אחראי על הנזק במנוע וזאת כתוצאה מתיקון קודם כושל, שעה שברור שאין כל אחריות למוסך. הוא תירץ את בקשתו בזה "שאנחנו ערבים ובעל המוסך הוא יהודי".
בקשתו של אותו אדם סורבה על ידי הלקוח שלי, וכתוצאה מכך אותו אדם הגיש נגדו תביעה שקרית וטען כי הוא זה שאחראי על הנזק שנגרם למנוע הרכב שלו.
הלקוח שלי אמר לי שהוא כעת משלם את מחיר הנאמנות שלו למעסיק היהודי שלו, ושאין לו בעיה עם זה כל עוד המעסיק שלו נותן לו גב ומבין את מה שאירע.
שני המקרים הללו מדגימים שלחלק מהערבים לא אכפת לגנוב מיהודים אך ורק כי הם "יהודים", ואני אפילו יודע על מקרים שבהם אנשים פנו לשייח'ים וביקשו את עצתם בנושא הזה, שלמיטב ידיעתי והבנתי הייתה כי אסור לגנוב מיהודי, כי גניבה היא גניבה ולא משנה ממי גונבים.
כמובן שגם מעניין אותי לדעת אם קוראיי היהודים נתקלים באותם מקרים אבל מהצד ההפוך.
אודה אם תתנו לי תשובה.