arab 48

למרות שבראש שלי יש עוד שני פוסטים בנושא שירות לאומי, ולמרות שכבר הבטחתי לבים שבפוסט הזה אני אתייחס לתגובותיו לפוסט הקודם, ככל הנראה שני הפוסטים בעניין השירות הלאומי יצטרכו להמתין, שכן הכתבה הזו שקראתי בווינט קוממה אותי, והייתי חייב להתייחס אליה, ולו בקצרה. אז לפני שתמשיכו לקרוא כאן, תקליקו על הלינק, לפחות בכדי שיהיה לכם מושג במה מדובר.

אחרי שקראתם את הכתבה (כך לפחות אני מניח) ארצה לרענן את זיכרונכם בפוסט הזה (מומלץ מאוד לאלו מביניכם שחפצים להגיב תגובות נאצה).

לא אסכם כאן את כל הכתבה, אבל הנה בקצרה חלק מהמשפטים הראויים לציטוט "פרנסי הובהלה אל בית החולים. אחד המבקרים הראשונים שלה היה רפ"ק יורן, שהביא לה פרחים והביע התנצלות." למי שעדיין לא קלט, התמונה היא כך: אם אתה שוטר שחשוד בכך שהרגת ערבי אסור לך להתנצל כי בסך הכל מה עשית?? הרגת ערבי, למי אכפת?? ובעיני רבים אתה עשית את העבודה שלך על הצד הטוב ביותר ואתה הופך גם לגיבור ומפלגות ימין" ערכיות" יחזרו אחריך. אם אתה שוטר ששברת יד של בחורה יהודיה, אז אתה מגיע לבית החולים ועם זר פרחים ומתנצל בפניה בכדי לכפר על החטאים שלך.

והנה עוד שיעור בדמוקרטיה מאת מדרשה של השופטת עירית כהן. "בפסק הדין היא ציינה, כי השוטרים אינם רשאים לעשות הכול על מנת לשכך מהומות ולהשליט סדר, ועליהם לנקוט רק באותם אמצעים שהם סבירים בנסיבות העניין." כלומר: לשבור יד של בחורה יהודייה זה לא סביר, אבל להרוג 13 צעירים ערביים בשנת 2000 ועוד עשרות ערבים מאז ועד היום, זה כן סביר, או לפחות כך יצא במרבית המקרים.

חלקכם יגידו שגם משפחות ההרוגים באירועי אוקטובר קיבלו פיצוי, בדיוק כמו אותה בחורה, כך שבפועל ההתייחסות הינה שווה. אבל הנה קמה נקודות למחשבה:

ראשית, בית המשפט קבע ש- 7.5% נכות צמיתה לבחורה יהודיה שווים 171,500 ש"ח, אבל בהסכם הפיצויים קיבלו המשפחות הערביות רק כמליון ש"ח שזה הבדל עצום במונחים מספריים.

שנית, וזה הכי חשוב, בתביעה שהוגשה על ידי המשפחות של הרוגי אירועי אוקטובר התעקשה המדינה לסיים את ההליך בהסכם פשרה. כלומר, היא התחמקה מהאפשרות שהיא תחויב על ידי בית המשפט בתשלום כספים למשפחות ההרוגים תוך כדי קביעת מסקנות לרעתה, מה שאומר שהיא מסרבת לקבל, אפילו מבחינה ערכית, כל קביעה משפטית שלפיה ייקבע כי השימוש בכוח שהיא עשתה כלפי האזרחים הערביים היה בלתי סביר. שונה הדבר כאשר מדובר בנפגע יהודי, אז למדינה אין כל בעיה לקבל אחריות.

מבחינתי, פסק הדין הזה מוכיח (כאילו שזה דורש הוכחה) שיש במדינה דם אדום ודם פחות אדום. אז אם לא אכפת לכם מהדמוקרטיה אתם יכולים לשבת עכשיו על הספה שלכם, לצפות בארץ נהדרת, עם כוס תה חם ביד ועם חיוך מאוזן עד אוזן, ולהתנחם בכך שדמכם הוא אדום, לפחות יותר אדום מהדם שלי.