arab 48

פעם בכל שלושה חודשים אני ממלא סקר שנועד "למדוד" את רגשות הערבים במדינה. אני התחלתי למלא את הסקר הזה מלפני קרוב לשבע שנים, והשאלות כמעט היו אותן שאלות בכל פעם, מלבד תיקונים קטנים שנועדו להתאים את הסקר לנושאים אקטואליים שצצים מדי פעם ופעם.

אחת השאלות בסקר היא: כשאתה מעריך את הצלחתך האישית, האם אתה משווה את עצמך ליהודים או לפלסטינים? והתשובה שלי תמיד הייתה שאני משווה את עצמי ליהודים במדינה. מאחר ומדובר בשאלות אמריקאיות, אני כמעט ולא התעכבתי על השאלה הזו ואף פעם לא חשבתי לעומק האם התשובה שלי היא אכן התשובה הנכונה עובדית.

גם בבלוג הזה, חלק גדול מהמגיבים הימיניים ומגיבי הנאצה למיניהם נהגו להגיד לי שמצבי יותר טוב ממצב הערבים במדינות ערב, וכי אני לא צריך להתלונן על כלום, ותמיד דחיתי את הביקורת הזו וטענתי כי אני צריך להשוות את עצמי ליהודים במדינה ולא לערבים במדינות ערב (אחד הטיעונים שלי היה שזה כמו להגיד לשחורים בארה"ב שמצבם טוב יותר מאשר אחיהם באפריקה, וזאת במטרה להכשיר את אפלייתם).

אתמול ובזמן שמלאתי את הסקר, ובפעם הראשונה, חשבתי באמת על השאלה הזו, ובאמת שלא הבנתי מדוע אני צריך להשוות את עצמי ליהודים במדינה. הרי מבחינה תרבותית, לאומית ודתית אין ביני לבין היהודים כל קשר. לעומת זאת, מבחינה אזרחית אני אזרח המדינה הזאת לכל דבר ועניין (או כך זה צריך להיות). אני יודע שמהצד השני, הפלסטינים בגדה משווים את עצמם אלינו הפלסטינים שגרים בתוך ישראל ולא אל היהודים. כך שמבחינה לוגית אני צריך להשוות את עצמי אליהם ולא אל היהודים (אלא אם תגידו שכל אחד מסתכל על מי שלכאורה הוא מעליו).

הבעיה השניה היא שהיהודים אינם מקשה אחת. אני מנחש שמכלול ההבדלים בין היהודים לבין עצמם גדולים ממכלול ההבדלים בין הערבים לבין היהודים במדינה כשתי קבוצות נפרדות. והשאלה היא לאיזה יהודי אני צריך להשוות את עצמי?? האם ליהודי שחי בפריפריה או ליהודי חילוני אשכנזי שגר בתל אביב?? ליהודי דתי או לקיבוצניק?? או בכלל ליהודי ספרדי שמבחינה חזותית אולי דומה לי (ויש הטוענים שגם מבחינת רקע). למען האמת, הנטיה הטבעית והראשונית שלי הייתה להשוות את עצמי ליהודי חילוני ואשכנזי. אני יודע שההשוואה הזו מחטיאה את המטרה ואינה באמת ההשוואה הנכונה. הרי למה לי להשוות את עצמי אליו?? ולמה לבחור דווקא באדם חילוני שעה שאני יודע שאיני חילוני??

מחשבה מעמיקה יותר הביאה אותי למסקנה שאולי מפתיעה אותי. אם להשוות את עצמי ליהודי ממעמד הביניים הרי מצבי לרוב יותר טוב ממצבו של אותו יהודי, גם אם הוא מרוויח יותר ממני.  ויותר מזה, גם אם אשווה את מצבו של אחי שמרוויח 5,000 ש"ח למצבו של יהודי אחר שמרוויח אותו סכום יסתבר לי שמצבו של אחי טוב יותר ובהרבה. תחשבו על זה: לנו אין משכנתא שאנחנו מחזירים (אני יכול להגיד בוודאות שאחוז הערבים שמקבלים משכנתא הינו הרבה פחות (בעשרות אחוזים לדעתי) מאחוז היהודים שלוקחים משכנתא בין היתר בגלל אחוז זכאים לסיוע ממשלתי נמוך יותר). אני לא משרת בצבא ולא עושה מילואים פעם בשנה. לנו יש רשת חברתית תומכת שיכולה לתמוך בעת מצוקה בדמות המשפחה המצומצת והחמולה המורחבת. אני חושב גם שזול יותר לחיות ביישוב ערבי מאשר יישוב יהודי (למשל אני משלם 1,050 ש"ח בעבור שלושת ילדיי למעוני יום, תספורת לגבר עולה אצלנו בין 10-20 ש"ח, ב- 7 שקלים אתה יכול לקנות פלאפל בכפר שלי). כמו כן, אני חושב שחלק בלתי מבוטל מהכלכלה הערבית היא כלכלה שחורה, זאת אומרת שלא משלמים עליה מיסים דבר שמביא להפחתת העלויות. אני יכול גם ללכת לגדה (באזור שלנו נוהגים ללכת לברטעה או לג'נין) ולקנות בזול, דבר שחלק גדול מהיהודים אינם יכולים לעשות.

ועוד דבר, נכון שמצב החינוך אצלנו הוא לא מזהיר, אבל עם זאת, לנו פתוחה האפשרות ללכת וללמוד בירדן למשל כל מקצוע שרק רוצים, מבלי שהציונים הנמוכים יהוו מכשול. חלק גדול מהלימודים שם ממומנים על ידי המפלגות הערביות או על ידי מלגות שמוענקות דרך מלך ירדן לערביי 48. אני יודע על אנשים שהממצוע שלהם לא היה מאפשר להם ללמוד חינוך בישראל והלכו לשם ולמדו רפואה. אני חושב שיש בכפר שלי יותר מ-50 איש שלומדים רפואה בירדן, שלא לדבר על יתר המקצועות. כך שלמרות האפליה המתמשכת יש מצב שעם קצת השקעה תלמיד ערבי יכול לקדם את עצמו יותר מתלמיד יהודי.

וזה לא הכל. בהשקעה חד פעמית בסך של 700 ש"ח אני יכול לקבל מאות ערוצי טלוויזיה בחינם ובשפה הערבית, גם ערוצים שבישראל עולים כסף (כמו למשל נשיונל ג'יוגרפיק, ניטוורק קרטון, ניקולאדיאן, ערוצי סרטים, ערוצי ספורט וכדו'), ואם אתה ממש חולה ספורט, אתה יכול לקנות חבילת הספורט של אל ג'זירה בעלות שנתית של 600 ש"ח בערך שמשדרת את כל אירועי הספורט המובילים בעולם (מלבד הליגה האנגלית).

אז אם להגיד את האמת, הרי עצם העובדה שיש אי שוויון במדינה לא אמורה להזיק לי, כל עוד הנטל על שני הצדדים אינו נטל שווה וכל עוד הייחוד התרבותי שלי נשמר. וזאת כמובן שכל עוד מדובר באי שוויון תרבותי וכלכלי וכל עוד שזה לא גולש לרדיפה פולטית או פגיעה על רקע לאומי. אני מקווה שאני לא משלה את עצמי, ואני חושב שיש בדברים שלי חוסר היגיון מסוים כי זה נוגד את התפיסה הכללית הרווחת, אבל באותה מידה שאני חושב שיש חוסר היגיון אני חושב שיש אמת בדבריי.