arab 48

סביב כל הדיון על חוק הנכבה משכה עיניי הטענה שלפיה וכביכול ערביי ישראל היו מציינים את יום הנכבה כבר מראשית המדינה.

מי שהעלה את הטענה הזאת ניסה לטעון כי ערביי ישראל ומאז קום המדינה היו מציינים את יום העצמאות של המדינה כיום אבל, אבל הטענה הזאת מאוד רחוקה מלהיות אמיתית. 

ועוד, מאוד הופתעתי מהבורות בקרב מרבית הציבור היהודי שלא יודע שמאז קום המדינה ועד אמצע שנות השישים ערבי ישראל היו תחת שלטון צבאי ששלל את מרבית הזכויות שלהם ואת חופש ההתאגדות שלהם, מה שאומר שהם לא היו יכולים לציין את יום הנכבה.

העניין הוא שלא רק היה אסור לערביי המדינה לציין את יום הנכבה אלא הם היו מחויבים לחגוג את חג העצמאות וזאת בהוראות הצבא. אבא שלי סיפר לי כי בגלל השלטון הצבאי שהגביל את חופש התנועה וההתאגדות של הערבים, הם היו מנועים מלהתאגד אלא בהוראות או אישור הצבא, עד כדי כך שגם לעשות חתונה ללא אישור הצבא היה בלתי אפשרי (כי זאת התאגדות).  לעומת זאת ביום העצמאות היו הערבים חייבים להתאגד - על מנת לחגוג את יום העצמאות. מה שהיה קורה שהצבא עם הרכבים שלו היה נכנס לכפרים הערביים ולוקח את התושבים לטיולים על חשבונו ולאירועי יום העצמאות שהוכנו במיוחד לציבור הערבי (במקרה של הכפר שלי היו לוקחים אותם לכנרת) וזאת על מנת לחגוג את יום העצמאות, והייתה חובה (לא יודע אם מוחלטת) לחגוג את יום העצמאות, גם בבתי ספר הערביים היו מחוייבים לחגוג את יום העצמאות ולשיר שירים בזכות מדינת ישראל (שבימים אלו הפכו לשירי לעג למדינה).

כל העניין הזה היה מאוד מסריח והיום אני יודע מאנשים מבוגרים שהם מתביישים בבורות שהייתה אצלם אז, שכן ובגלל השלטון הצבאי הם היו ממתינים ליום העצמאות בכיליון עיניים אך ורק על מנת לטייל בארץ. היום במחשבה לאחורה הם מבינים עד כמה הם היו חסרי זכויות ושהם אולצו לחגוג את חג העצמאות. (יש פרק בתקומה שמדבר על זה - מאוד מומלץ).

לאחר תום השלטון הצבאי כל העניין השתנה, אבל עדיין הערבים לא היו מציינים את יום הנכבה. אני יכול להעיד על עצמי שאצלנו בכפר מרבית האזרחים היו מנצלים את יום העצמאות על מנת לצאת להרים לקטוף זעתר (משום שהצמח הוא מוגן אז היו מנצלים את היום הזה ואת העובדה שהפקחים נמצאים בחופש ומסתערים על הזעתר). מבחינת הערבי יום העצמאות היה יום הזעתר הלאומי, כולם היו הולכים וקוטפים זעתר, ועוד צמחים אחרים שמוגנים על פי החוק כמו למשל עכוב, מירמייה, ג'עדה (לא יודע את השמות העבריים של אותם צמחים אז מי שיודע מוזמן לעזור לי).

אך ורק בשנים האחרונות החלו הערביים לציין את יום הנכבה כפי שאנו יודעים אותו כיום. האירועים המרכזיים ביום הנכבה זה ביקורים בכפרים הערביים שתושביהם גורשו במלחמת 1984 וכן עצרת פוליטית מרכזית. כל העניין הזה קיבל בשנים האחרונות תנופה גדולה, והיום תלמידים רבים בחטיבת ביניים יודעים מה זה יום הנכבה דבר שלא היה קיים בזמן שהייתי בחטיבת ביניים, שימו לב שאסור למורים להתייחס ליום הזה בלימודים, וכל מה שהתלמידים יודעים זה מכלי התקשורת ומשיחות בתוך המשפחה.

כיום, אני לא מכיר ערבי שחוגג את יום העצמאות. וגם אני לא מכיר ערבים שיוצאים לקטיף הזעתר ביום הזה, כי הם תופסים את זה כדבר לא מכובד.

בעיני כל התהליך הזה של  ציון יום הנכבה מעיד על כישלון תהליך הישראליזציה בקרב ערביי ישראל. היום הערבי הממוצע אינו יכול להזדהות עם המדינה ועם מטרותיה כי היא לא מדברת אליו, היא לא מתייחסת אליו, היא מזניחה אותו ובהרבה מקרים היא תופסת אותו כאיוב או לכל הפחות כאיום דימוגרפי. בסופו של דבר התוצאה תהיה הקצנה בקרב ערביי ישראל, וכבר היום תהליך זה החל ואי אפשר להעלים את זה.

לפי דיווחים בתקשורת חוק הנאמנות נפל בוועדת השרים לענייני חקיקה ויש הצעה לתיקון הצעת חוק הנכבה שזוכה לתמיכת ראש הממשלה שלא אוסרת על ציון יום הנכבה, אבל קובעת שאירועים ביום זה לא יזכן למימון המדינה - או במילים אחרות השארת המצב כמות שהוא.

השיר הזה נקרה "אני העם" בביצוע זמר מצרי שקוראים לו "שייח' אמאם" הוא סוציאלסט גדול, וגם עיוור, ובילה המון שנים בכלא המצרי בגלל עמדותיו. השיר הזה אומר שאני העם הנאור הולך בדרכי ואני אגיע ליעדי.

כולם מדברים על החוק למניעת ציון יום הנכבה.

אני יכול להעיד על עצמי שמעולם לא ציינתי יום זה, אבל מהחל ועד כלה הכול הולך להשתנות, אני אציין את היום הזה, לא רק אני, גם אשתי והילדים. אתם יכולים לשאול את עצמכם מה חדש?? החדש הוא החוק הטפשי הזה שאומר שאסור לציין את יום הנכבה. החוק הזה הוא התערבות בוטה בחיים שלי, כי המדינה רוצה להגיד לי איך לחשוב והיא רוצה להכתיב לי דפוסי התנהגות, ועם זה אני לא משלים ולא אשלים.

דבר נוסף, החוק הזה הוא מדרון חלקלק, היום פוגעים בזכות שלי להפגין ומגבילים את הזכות שלי לחופש הביטוי, מחר הם יגבילו לי את הזכות להצביע, ומחרתיים יצא חוק שאומר שאסור לערבים ללכת לים אלא בימי שישי, והיד עוד נטויה ואף אחד לא ידע באמת לאן נגיע.

ואם חשבתם שזה הכל אז טעיתים, כי ברגע שהמדינה מתחילה לפגוע באזרחים שלה, הפגיעה לא תהיה אך ורק בערבים, זה גם יגיע אליכם, כי מדינה שלא מסוגלת לשמור על זכויות אזרחיה הבסיסיות היא מדינה לא מתוקנת, והיום הקורבן זה הערבים, מחר זה יהיה מישהו אחר.

מה שמעניין שהתוצאות של החוק הזה יהיו הפוכות, מהיום ערבים שלא היו מציינים את יום הנכבה יציינו יום זה, לא בגלל שאכפת להם מהיום הזה אלא על מנת לצאת נגד חוק זה, והיום אני יודע שילדים קטנים מדברים על זה, ואני יודע שאנשים שלא שמעו על היום הזה רוצים לדעת עליו יותר, והכל בזכות החוק הזה, אז במובן זה תודה למחוקקים על החוק הזה, באמת תודה.

עכשיו אני נזכר בפתגם ערבי שאומר "מה שאסור הופך לנחשק". זה בדיוק המקרה, ברגע שאוסרים את זה, אז זה הופך לנחשק יותר.

בחוק הזה יש נקודה חיובית לפחות: יום הנכבה זכה להכרה רשמית של המדינה, כי המדינה לא הייתה אוסרת מה שהוא שלא קיים, עכשיו לפחות אי אפשר יהיה להכחיש את הנכבה, כי החקיקה של המדינה מתייחסת לזה.

אתם יודעים, פתאום אני מתחיל להתאהב בחוק זה, אז מי אמר שהוא בכלל רע לערבים. תחכו ותראו.

לבקשתכם: הנה הלינק לעצומה נגד החוק: http://www.atzuma.co.il/petition/aditayar/1

כולכם מוזמנים לחתום

והנה שיר לציון יום הנכבה, אתם יכולים גם לראות את התמונות ולהתרשם בעצמכם ממה שהיה.

אחד הנושאים החמים כיום הוא נושא הבניה הלא חוקית בהתנחליות.

מבחינתי כל בנייה יהודית מעבר לקו הירוק היא לא חוקית, אבל בפוסט זה אני אוותר לכם בנקודה זו, ואתייחס אך ורק לבנייה במאחזים הלא חוקיים. מה שמקומם הוא שבכל פעם שמעלים סוגיית הבנייה בהתנחלויות הבלתי חוקיות ישר מעלים אנשי הימין את הטענה שהבנייה הלא חוקית נמצאת בכל מקום, כאשר הכוונה היא שיש גם בנייה לא חוקית גם בקרב ערביי ישראל, וכי באם המדינה רוצה לטפל בבעיות הבנייה הלא חוקית עליה לעשות זאת גם בקרב ערביי ישראל.

טענה זו הינה טענה חוצפנית, מגוכחת ונלוזה, ואף בלתי נכונה ומנותקת מהמציאות, שכן ממנה משתמעת הסברה והמסקנה שהמדינה מרשה לערבים לבנות בנייה בלתי חוקית!!!! אבל לא כך הם פני הדברים, שכן כל ערבי שמנסה לבנות בית ללא היתר הוא ישר מסתכן בקנסות ובצווי הריסה והמדינה מטפלת בו מידית.

ועוד, שונה המצוקה שלנו מהמצב של המתנחלים. אנו כערבים פשוט נאלצים לבנות בצורה לא חוקית שכן המדינה ומתוך מדיניות ומסורת ארוכת שנים מקשה על הערבים ומסרבת לתת להם היתרי בנייה. ולפעמים הברירה היחידה, או יותר נכון חוסר הברירה, מוליד את הצורך בלבנות בנייה לא חוקית.

מנגד, ברור הוא כי אצל המתנחלים אין מצוקת דיור, אלא יש עודף של יחידות דיור, אולם המניע שלהם הוא אידיואלוגי, כלומר הם לא בונים מתוך צורך לבנות אלא הם בונים מתוך צורך לכפות את העמדות שלהם על כל המדינה. לא רק על הערבים, אלא גם עליכם אתם קוראיי היהודים.

עכשיו תעצרו לרגע ותחשבו על ערבי אחד שבנה בית או סככה אך ורק על מנת לכפות את העמדה שלו על המדינה??!!! פשוט לא תמצאו אחד כזה, מה שאומר שההשוואה שעושים המתנחלים היא חוצפה גרידא, והיא הטעיה של הציבור.

בקיצור, הסכנה הקיומית של מדינת ישראל הם לא הערבים שחיים בתוכה - כי הם רוצים פשוט לחיות בשלום ושיוויון עם שאר האוכלוסיה, אלא הסכנה הקיומית על המדינה באה מכיוון המתנחלים ואנשי הימין הקיצוני שחושבים שתוך ביריונית והפרת חוק ותוך צפצוף על הממשלה הם יכולים לכפות את עמדתם על כל האוכלוסייה ועל המדינה.

תזכרו, מדובר באמצעי לא חוקי. האמצעי כיום הוא בנייה לא חוקית, אבל זה מדרון חלקלק וברגע שהם עוברים על החוק פעם, אין אף אחד שיכול להבטיח שהם לא יעברו על החוק עוד פעם ובדרכים שונים לטובת המטרה הנפסדת שלהם.

אין זה פלא שמי שרצח את ראש הממשלה בא מהקבוצות ההם ולא מהערבים - כי הם פשוט מצפצפים על המדינה ועל החוק.

מקווה שהבנתם.

לא יודע אם יצא לכם פעם להאזין לקוראן. אז הנה הקלטה קצרה על מנת שתדעו מה זה קוראן ואיך קוראים אותו.