לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

arab 48


כל עוד אני לא שולל את הקיום שלך, אל תשלול את קיומי.

Avatarכינוי: 

בן: 76

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2009    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 




הוסף מסר

7/2009

ימא כהנא עלתל ויאללא אעטיני אל בארודי


אז מה יצא לימין הקיצוני מהביקור שלהם ברהט???

האם להיכנס לרהט באוטובוס ממוגן ובליווי כאלף שוטרים ולביקור של רבע שעה תורם לעמדות האידאולוגיות שלהם??

בסך הכל זה הגביר את תחושת "המיעוט הנדחק לפינה" בקרב המיעוט הערבי בישראל, ומזה כולם יפסידו. (נדמה לי שזה ההישג היחיד של הימין הקיצוני מכל הסיפור הזה).

 

אני גר בכפר שבעבר משך הרבה אש מכיוון הימין הקיצוני. השנים אז היו שנות השמונים, ומי שעמד בראש הימין הקיצוני היה לא אחר מאשר כהנא. באותם שנים יצא מהכפר שלי הח"כ הערבי הראשון שהקים מפלגה ערבית עצמאית שהגיעה לכנסת - הכוונה היא לח"כ דראושה ולמפלגת מד"ע שהקים, שכיום היא חלק מר"עמ. באותם ימים החליט כהנא לבקר בכפר שלי על מנת להתגרות בח"כ דראושה ולפי מה שידוע לי פרצו מהומות או הפגנות. האמת שאני לא זוכר את אותם ימים אבל שמעתי עליהם הרבה, אולם מה שזכור לי זה השיר שהמציאו הצעירים של הכפר ושהפך לאחד השירים המרכזיים בכל חתונה בכפר "ימא כהנא עלתל ויאללה אעטיני אל בארודי". (אמא, כהנא נמצא בגבעה, תני לי את הרובה). השיר הזה מבטא את מידת ההקצנה שיכול לגרום ביקור מתגרה בכפר ערבי, עד כדי כך שמי שהורג את המתגרה הופך לגיבור.

 

היום, ובאופן די סמלי, צפיתי לראשונה בחתונה של בן דוד שלי שהתחתן ב- 01/10/1988 וראיתי את הצעירים שרים את השיר הזה. חבל שאני לא יודע איך לערוך קטעים מהחתונה ואיך להעלותם ליוטיוב על מנת שתראו במה מדובר, אבל אני חושב שהמסר הוא די ברור. 

 


  

אחד הדברים שמאוד מעניינים אותי הוא נושא שימור המסורת הפליסטינית בקרב הערבים בישראל.

בעקבות תהליך הישראליזציה שאנחנו חווים איבדנו הרבה מהסימנים התרבותיים המייחדים אותנו כמיעוט (וגם מייחדים אותנו משאר הערבים במדינות אחרות), שזה כולל לבוש, מאכלים, מנהגים וכדו'.

לצערי, כל העניין הזה הופך ליותר וליותר חשוב ככל שמתמעטים האנשים שיודעים את אותם מנהגים. ברור הוא שתהליך זה הוא לא עניין שמייחד אך ורק את הערבים בישראל אלא הוא מאפיין כל מיעוט יליד שמנסה להיטמע בקבוצת רוב מהגרת (עכשיו למשל אני רואה בנשיונל ג'יוגרפיק תוכנית על עניין דומה), ולמרות חשיבות הנושא הוא לא זוכה להרבה התייחסות מצד הציבור הערבי בישראל, ואין הרבה אנשים ו/או ארגונים שמתמחים בלשמור ולתעד את אותה מסורת.

 

ולמה אני מספר לכם את זה??

כי אתמול נסגרה עמותת "בית אל סיבאט" שהיא עמותה לשימור המסורת הערבית בישראל. העמותה ממוקמת בנצרת והיא נמצאת בתוך בניין עתיק בסגנון ערבי והיא מכילה כאלף מוצגים. ולמה היא נסגרה?? בגלל חוב כספי של 20,000 ש"ח לבעלים של הבניין (כמובן שהוא ערבי).

מה שעצוב שהמעקלים שפינו את בניין העמותה גם עיקלו את המוצגים שמוצגים בתערוכת העמותה.

אין זה סוד כי עמותה כזו לא זוכה לשום מימון ממשלתי או ציבורי, ולפי דברי יו"ר העמותה כל ההכנסות שלה הם מדמי כניסה שמשלמים תלמידי בתי הספר בעת ביקורם בבית, שלפי דבריו הם לא מכסים את כל העלויות של ניהול העמותה והחזקת המקום.

 

בלינקים שלהן אתם יכולים לראות את התמונות של הפינוי וגם לראות חלק מהמוצגים בבית.

סיקור הפינוי באתר העיתון "כל אל ערב".

סיקור הפינוי באתר העיתון "אל סונארה".

 

 

המשך שבוע טוב ונעים לכולם.

נכתב על ידי , 27/7/2009 21:11  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של arab48 ב-31/7/2009 23:44
 



בתאבון :)


פעם, לפני הרבה שנים, השתתפתי באחד המפגשים המשותפים לערבים וליהודים (המפגש היחיד שהיה לי נכון להיום), במהלך המפגש דיברנו בין היתר על סטיגמות. אחת הנקודות שהועלו על ידי הצד היהודי הייתה שלערבים יש תמיד ריח של אוכל בבית, הם דיברו על זה מנקודת מבט שלילית, ועד להיום לא הצלחתי להבין מה רע בזה שיש לנו ריח של אוכל בבית (אם בכלל יש אמת בסטיגמה הזאת).

אני אישית חושב שהאוכל הוא חלק מהתרבות שלנו, כאשר הכוונה היא לא רק לאקט האכילה, אלא גם לטקסים סביב הכנת מאכלים מסוימים, ושיוך מאכלים מסוימים לעונות ולאירועים מיוחדים וכדו'. לצערי, אני יכול להעיד שיש מאכלים שכבר נכחדו מהתרבות שלנו, מאכלים שסבא שלי מספר לנו עליהם, אבל אנחנו בקושי מכירים אותם. אולם למזלי, אני התברכתי במשפחה שמקפידה על אכילת חלק מהמאכלים המסורתיים שלנו כך שמצבנו הוא יחסית יותר טוב מערבים אחרים, כמו למשל ממשפחתה של אשתי שגם היא מהכפר שלי, אבל הם לא שמעו על חלק מהמאכלים שלנו.

 

לא אאריך בפוסט הזה, והנה לכם תמונות שכולן מהיום, ז"א שמה שאתם רואים בתמונות כבר נמצא בקיבה שלי .

אבל לפני זה אני חייב להודות לאשתי על זה שהיא מכינה את כל זה, ובאמת כל הכבוד לה.

 

בתיאבון.

 

זאת כפתה: בשר עגל וטלה טחון, תפוחי אדמה וטחינה - אשתי הכינה את זה היום בתנור אש וזה יצא טעים מאוד.

 

פלפלים כבושים בשמן זית.

 

חצילים כבושים בשמן זית וממולאים בפילפל חריף. 

 

זיתים שחורים כבושים בשמן זית.

 

כנ"ל.

 

כנאפה (לפני ההכנה) אתם יכולים לראות את הגבינה הלבנה שהיא תוצרת בית. לאבא שלי יש עסק של ייצור גבינות לממתקים, אז אין פלא שאנחנו מכינים כנאפה במגש כזה גדול.

לידיעתכם, היו עוד שני מגשים.

 

מסובבים את הכנאפה על האש במהלך הכנתה.

 

כנ"ל.

 

מוסיפים מי סוכר בשביל שהכנאפה תהיה מתוקה.

 

שיהיה לכם בתיאבון.

נכתב על ידי , 20/7/2009 23:44  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של arab48 ב-29/8/2009 10:46
 



שבוע שחור על הערבים בישראל


מחר ייערך טקס פתיחת כביש 6 בקטע של ואדי עארה. ראשי הרשויות הערביות באזור ואדי עארה מוחים על זה שלא זומנו לטקס, למרות שקטע הכביש מוקם בחלקו על אדמות התושבים הערבים בואדי עארה, ולמרות שהכביש גם משרת אותם. ראשי הרשויות פנו לחברי כנסת, למשרד ראש הממשלה וגם לנשיא המדינה במכתב מחאה וטענו שהתעלמות משרד התחבורה והנהלת כביש 6 מהם מאותתת להם שהם אזרחים בלתי שווים ושהם לא רצויים.

 

אפרופו שר התחבורה, איך אפשר שלא להתייחס ליוזמה שלו להחליף את השמות הערביים שמופיעים על השלטים לשמות ישראלים. מן הסתם אני אספר לכם שבפועל יש גישה כזאת מבלי שאף אחד ידבר עליה; אני נזכר למשל שעל השלטים בעיר עכו כתוב בערבית עכו ולא עכא שהוא השם הערבי של העיר, כך גם בעוד הרבה ערים ובכפרים ערביים. אני חייב לספר שעניין השילוט ברחובות מאוד מציק לי, בהרבה מקומום בארץ השילוט מתייחס אך ורק ליישובים היהודים ולא ליישובים הערבים. למשל בשילוט שמפנה לצומת משגב אין הרבה הפניות לסכנין, למרות שסכנין מרוחקת כ- 5 דקות מאותו צומת ולמרות שהיא עיר ערבייה חשובה מאוד באיזור אבל השילוט לרוב מתעלם ממנה.

 

גם חוק הנכבה אושר בוועדת השרים והדרך עכשיו סלולה להפיכתו לחוק רשמי במדינה ישראל. לשמחתם של כל הגזענים.

 

הבדווים בנגב ערכו היום הפגנה במחאה על זיכויו של שי דרומי, אחת המפגינות אמרה שמבצעי הלינץ' בשפרעם הועמדו לדין אולם מי שירה בערבי בגב מזוכה. אכן מילים כדורבנות.

אגב, היום נודע לי שאביו של ההרוג שירת בצה"ל, זאת גם הוכחה ששירות בצה"ל לא מועיל בהרבה לציבור הערבי.

 

ולעניין אחר אבל דומה. בית המשפט השלום בי-ם גזר היום עונש סמלי על שני שוטרי מג"ב שתקפו ערבי ישראלי תושב הכפר עראבה שבצפון. בית המשפט הטיל על כל אחד מהשוטרים לשלם קנס בסך של 500 ש"ח והטיל עליהם עונש של"צ של 150 יום. מה שעצוב שאחד השוטרים היה ערבי.

אין זה פלא שגם אני לא אוהב משמר גבול.

 

אין זה פלא שהדברים הללו לא מוסיפים הרבה לתמדיתה של ישראל, עובדה שלפני כמה ימים קיבלתי מיל מהבחור האמיריקאני שסיפרתי עליו קודם, ואני מצטט לכם מה הוא כתב לי:

I can imagine what you mean about everything becoming more radical. Here
in the US we hear bad news about what's happening in Israel right now.
The laws that they tried to pass in the Knesset and the things that the
government have said are all very painful to us. I hope Obama can make a
difference but I don't know what to think yet

 

פוסט כזה גורם לי לדיכאון.

עדיף לי להפסיק עכשיו.

נכתב על ידי , 19/7/2009 18:13  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של arab48 ב-21/7/2009 15:35
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לarab48 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על arab48 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)