תראו איזו מדהימה השמש. כמה פלאים היא עושה.
כל בוקר היא קמה לפני הזריחה, מצחצחת שיניים ומסתרקת כדי שתהיה זוהרת לכל היום, ואז מעירה אותנו תוך שקרניה חודרות לנו מבעד לתריסים או מאירות מהחלון. היא מחבקת אותנו מכל צדדיה כדי לתת לנו חום ואהבה. אומנם היא אחת אבל היא מספיק גדולה וקסומה כדי להגיע לכל אחד מאיתנו באופן אישי.
היא תמיד שמחה. תמיד קורנת כל כך. אפילו כשעננים מסתירים אותה היא לא נחה ולא מתייאשת, היא ממשיכה את תפקידה כראוי עד שהירח בא ומחליף איתה משמרות.
היא תמיד דואגת שהצמחים יחיו ושהחיות יהנו ממנה. היא כל כך חזקה ועוצמתית עד שמי שמסתכל עליה אחר כך מסתנוור, ונשאר לו זכר של הבזקים קטנים וצהובים-לבנים כשהוא ממצמץ בעיניים.
תראו איזו ראוותנית השמש. לפני שהיא מסיימת את המשמרת הארוכה שלה היא עורכת מן טקס כזה שאיכשהו תמיד הוא יפה מחדש. היא מעמעמת את האור וצובעת את השמיים בשלל צבעים לפי רצונה. יש איזו שעה שהיא נחה בדיוק בגובה העיניים שלנו, ולאן שלא נסתכל היא יוקדת עלינו בחוזקה מרבית.
תראו איזו משעממת השמש. חיה בשגרה שלעולם לא נפסקת. פעמיים בשנה מזיזיה את עצמה בשעה אחורה או קדימה לפי העונות, עושה את אותו הדבר כל יום. עומדת בשמיים ומחכה לירח.
תראו את השמש.
אומנם יש כמוהה רק אחת. אבל זה באמת הופך אותה לכזו מיוחדת?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
