הרשימה השחורה.
אני לא אוכל לנסוע לכפר סבא כדי לברוח מכל ההמולה פה, ואני לא אוכל לנסוע לפתח-תקוה כדי לבלות זמן איכות עם סבא וסבתא שלי, לא לעזור להם ולא להראות להם כמה אני אוהבת אותם.
אני לא אוכל לצאת עד מאוחר באמצע שבוע, ולא לישון אצל חברים אלא אם כן בסופי-שבוע.
אני לא אוכל להיות מאושרת כי אני אהיה עדין כבולה.
אני לא אוכל לישון עד מאוחר ולהנות מזה.
אני לא אוכל לנסוע לירושלים כמו שתכננתי.
אני לא אוכל לעשות מה שבא לי כי אני אצטרך להשקיע את האנרגיות שלי בהיסטוריה ובמאמץ לעלות כיתה.
אני לא אוכל לצאת למחנה קיץ, ולא לצלם במשך שבוע את כל האנשים בצורות שרציתי.
אני לא אוכל ארוחות מסודרות ולא אצליח לעשות את זה לפחות במחצית הראשונה כי אני לא אוכלת מוקדם בבוקר ואני אחזור בצהריים או אחה"צ.
לא תהיה לי שום אפשרות לעבוד, לנסוע לכינרת, לווליום או לאילת, ובטח ובטח לא שלחו"ל.
אני בטח לא אצליח לישון כמו שצריך או לאכול כמו שצריך ולחיות כמו שצריך.
אם אני לא אעלה כיתה אני בטח אתאבד,
ואז לפחות יהיה לי נושא לכתיבה,
אני אכתוב איך בתוך מקום שחיפשתי כל החיים - חופש - איבדתי את עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
