1, 2, 3 טיק טק טיק.
חברה הביאה לי את השעון המעורר שלה. אבל היא הבטיחה שזה לא סתם שעון, אלא שעון מעורר נוראי שיסכים להעיר אותי בכל מחיר. ואני שמחתי, כי יש מי שמוכן להלחם בשבילי, וזה לא משנה אם הוא ניזון רק משלוש בטריות ולא מהאהבה שאני נותנת לו, למרות שבעצם לא היה אכפת לי לפזר לכיוונו אהבה אם הוא רק היה מסוגל לקבל אותה.
4 ,5 ,6 טיק טק טיק.
השעון אמור להפעיל קולות איומיום בטונים עצומים, ככה היא הבטיחה לי. היא סיפרה איזה סיפור קצר על קולות התרנגול ולאחר מכן קולות הצפרדע שהוא יודע לעשות.
אבל כשהכנסתי לו בטריות עם אבקת תקווה הכל ירד לטמיון, הרמקולים שלו כנראה ונהרסו וכל מה שהוא עושה כשהוא צריך לצפצף כפי שהובטח, זה להבהב בצבע צהוב נאון לפי צורת מבנה השעון. זה לא עזר לי במיוחד, ונסיון העזרה שלה ושלי לעצמי נכשלו.
אבל לא הוצאתי לו את הבטריות. ברגע שאני אוציא לו את הבטריות תאבד לי התקווה.
7, 8, 9 טיק טק טיק.
אז הוא נשאר לי בחדר, וכל מה שהוא מסוגל להשמיע זה את תקתוק המחוזים האוטומטי, זז בקצב מונוטוני שמסרב להפסק, וזוהר בחושך אם נורא רוצים.
אני לא באמת מביטה בו אם אני רוצה לדעת מה השעה, אלא נהנית לבהות בו כשהוא עובר סיבובים שלמים.
ואני לא באמת צריכה אותו, כי הוא נועד כדי לצפצף וזה הדבר היחיד שהוא לא מסוגל לעשות.
10, טיק.
והזמן רץ אל מסביב לשעון וקצה המחוג לא יכול להגיע לאנשהו, כי המעגל הוא אינסופי, הזמן הוא אינסופי.
הזמן הוא אינסופי אלא אם כן הוא נמדד ביחסות של חיי אדם,
ואם הוא נמדד ביחסות של חיי אדם, אז הזמן בורח וחומק לי מבין האצבעות כמו חול ממסננת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
