ואז רכנתי אל האסלה והקאתי עד שהרגשתי הקלה. תחושת השובע עוררה בי בחילה, סלידה מעצמי, מהגוף שלי. והייתי לבד בבית ואף אחד לא היה מגלה שעשיתי כך, מקיאה ומקיאה, מושפלת בחדר השירותים, אני והאסלה מנהלי רומן מסוכן, ואני דוחפת אצבעות לגרון יותר ויותר עמוק, יותר ויותר עמוק, וכמו הטקס הישן נכנסת להתקלח במים רותחים, שוטפת מעלי את הזיכרון האחרון שלי כלא היה. ריחות של תותים ולבנדר מרחיקים את ריחות מיצי הקיבה שלי רחוק, ואדי המים הרותחים מטשטשים את עקבותיי. אני מתנגבת ויודעת שהפשע הזה יישאר רק שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
