חלולה
עיניים מזוגגות
טעם מלוח, מוכר.
כבר התרגלתי.
בטן מסתובבת. מוכר.
נקודת השבירה שלי נמכה בכמה סנטימטרים.
והייאוש עובר אותה. הרבה.
רעבה.
חלולה. ריקה.
לא רוצה לאכול.
זה לא מה שימלא את החלל.
את הריק.
מה ימלא?
אני כבר לא חושבת שאפשר למלא אותו.
הוא גדול מדי.
עמוק מדי.
שחור מדי.
שואב אותי
גומר אותי
לאט לאט אני נעלמת
ואף אחד לא רואה.
מה הטעם שמישהו יראה?
זה לא יעזור.
כבר לא אכפת לי.
אני לבד. כבר התרגלתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LifeLess~Lullaby