ואוקטובר המושלם יהיה גבוה ונאה ולא יתעסק בזוטות כמו תלבושת. הוא יהיה כריזמטי וכובש, יצעד בגו זקוף ובגאווה ויחייך חיוך רחב וכנה. 

ואוקטובר יקשיב בשיעורים, יכבד את מוריו וישמור על השקט, יספוג את התורה המועברת לו ויפנים אותה. כי הכל, לא משנה כמה זה נראה מיותר באותו רגע, שווה להילמד. כל דבר בעולם הזה הוא בר למידה ושווה מחקר. ואוקטובר יידע את זה, יישם את זה. הוא לא יתעצל, הוא יעשה את מירב המאמצים על מנת להצליח בתחום האקדמי אפילו שזמנו פעוט. והוא לא יוותר על עצמו, ולא יקל על עצמו, ולא ימעיט בערכם של מקצועות מסוימים לעומת האחרים.

אם אוקטובר לא יהיה טוב במשהו - הרי סימן שהוא צריך לעבוד קשה יותר.

ואוקטובר יהיה נחמד לחבריו, שאפילו שהם מועטים הוא בכל זאת צריך להוקיר את העובדה שהם שם בשבילו, מוציאים אותו מהבוץ, אוהבים אותו למרות כל פגמיו ואופיו המחורבן. הוא יבלה איתם, הוא ידאג להראות להם כמה הם חשובים לו ולא ירגיש זר לידם, כי סך הכל - put aside את משפחתו הביולוגית, הרי שהם המשפחה השנייה שלו. רק שם הוא ירגיש בבית.

ואוקטובר יכבד גם את משפחתו הביולוגית, יעניק לה עוד קצת זמן ולא ייקח אותה כמובן מאליו. יישב איתה בסלון ולא ינסה להתחמק מהביחד. לא, אוקטובר יוקיר אותו.

ואוקטובר יקרא הרבה ספרים, איכותיים כאלו, והוא יתמיד בכך, כי למרות שזה לוקח זמן זה בסופו של דבר הרבה יותר מספק מיום שלם על המחשב. והוא יעקוב אחרי הסדרות שהוא אוהב ויראה את הדברים שעושים לו טוב על הלב, ויידע שבימים מעייפים מלאי מילים וצפיפות הוא ימצא נחמה בסיטקומים אמריקאיים צבעוניים.

ואוקטובר יהיה שמח, אם רק יהיה כל הדברים שצויינו פה.

וביום מותו של אוקטובר המונים רבים יגיעו להלוויה, יבכו את מותו. הוא יידע שהוא עוזב למקום טוב יותר - לא גן עדן, לא גיהנום, לא לימבו - אלא לאינסוף השלם, לאיפה שכל האשפה האנושית נעלמת ואתה מתגבש לישות אחת עם העולם. 

אוקטובר יעדיף שישרפו את גופתו ויפזרו את אפרו ברוח. העולם כולו יהיה המצבה של אוקטובר. וביום הלווייתו אנשים אמנם יהיו עצובים, אבל ידעו שכך זוהי דרך הטבע, וידעו שאוקטובר חי חיים מלאים ושמחים ושאין לו הרבה חרטות, כי הוא התאמץ ועבד קשה לעשות את חייו טובים. 

ולצלילי "For Good" של אדינה מנזל וקריסטין צ'נוות' העולם יניח לאוקטובר המושלם, שהיה גבוה וזקוף וגאה וחכם ונאמן ואוהב וכנה.

אמן.