כבר אין לי מה לכתוב פה. יש לי רעיונות לאחלה רשומות, ארוכות ופילוסופיות משהו, ואפס כוח לכתוב אותן.
אני יודע..? נחמד לי. אני מרוצה ממה שיש לי עכשיו, נקווה שזה ימשיך ככה?
שלשום בחדר כושר חשבתי הרבה על כלום. אני מתחיל להבין למה מורקאמי התכוון שהוא דיבר על הריק המחשבתי שאתה חווה כשאתה עושה ספורט. אולי חשבתי על המון דברים שנשכחו ממני. אולי לא. זה הרגיש לי כאילו הדבר היחידי שהרגשתי שם היה את הגוף שלי על כל רבדיו. החוויה החומרית-גופנית המושלמת, מה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
