ופגשתי אנשים מגניבים ומיוחדים ממש בקיבוץ וביליתי מלא והיה לי אדיר ונהניתי כל כך מהעבודה והקהילה והכיף והפנאן והחברה.

אבל זה קצת מלחיץ.

לחזור מהמדבר זה קצת כמו לצאת מבועה איפה שהזמן זורם אחרת, לאט יותר אבל יפה יותר, כמו זרימה של משחה לעומת זרימה של מים. איטי, מדבק, רך ומכרבל. אני אוהב את המדבר, והחזרה להמולה ולציוויליזציה של הצפון רק מייסרת אותי כל פעם מחדש.

אולי מקומי הוא אכן בקיבוץ, מי יודע.