נגמר. כאילו, לא לגמרי, כי יש לי עוד בגרות ופרויקט 

אבל נגמר.

ואני הכי שמח בעולם. מזה, מהתקופה, מהחיים. יש ויש. אבל ברוב הימים אני קרוב ללחייך.

כמה נקודות:

-הרונדו היה מהנה

-זה כיף שאפשר לשבת בפאב כי זה אפילו יותר כיף ממסיבות, וסאטלה של בירה עדיפה על כל סאטלה אלכוהולית אחרת לטעמי

-למצוא תאריכים ליוון זה כאב ראש אבל יהיה כיף וזה

-בי"ס היה סבבה. היה בסדר וטוב שהיה כי באמת כבר די נמאס לי.

-שאני חושב על זה, חבל שהתחלתי לאהוב אותו לקראת הסוף, ושחזרתי לשנוא את האמ-אמא שלו בסוף הסופי בהחלט. אבל מילא.

-יש הרגשה של חירות

-טוב, עד אוגוסט.

-עד אז, היו שלום ותודה על הדגים

האלבום החדש של פיונה אפל בדרכו אליי. כולי ציפייה. ונינט בשלישי ואולי חמישי בעיר הגדולה. מרגיש טוב.

עריכה (21.6,01:46): נסעתי לאסוף את האלבום החדש של פיונה אפל מהדואר אחרי ישיבה מצוינת על נרגילה. הרבה זמן לא נהניתי ככה. עכשיו אני שומע את האלבום והוא מצוין. אני יושב מהופנט, עייף, כבר בתחתונים ומוכן להיכנס למיטה מול המחשב. מעצב דברים בפוטושופ כי מחר אני צריך לצאת להדפיס את הפרויקט שלי והכל לא מוכן בעליל. היו לי המון לילות כאלו לאחרונה, כי עם החירות באה אחריות, אני מבטיח. בכל מקרה, אני די גאה בעצמי. אני אחראי כשאני מאמין במטרה. נדמה לי שאני אלך להכין לעצמי קפה ולסיים את כל העיצובים ולשמור אותם כמו שצריך. אם לא יהיה יאוחר מארבע בבוקר כשזה יקרה אני אראה עוד פרק של "שמש, סקס והורים חשדניים" שזה הטראש הכי רדוד ומהנה בעולם. ואז אני אלך לישון, ואקווה שהכל יסתדר. הכל מסתדר.

די, די, פיונה אפל הורגת אותי. איך אני אוהב כשהיא שרה בצרידות. לוהטת, הבחורה הזאת.

עריכה 2 (21.6,04:41): אני עובד כבר שעות ברצף ואני לא קרוב לסיום. אני מסוחרר מקפאין ועייפות ומחשב ופוטושופ ומחר אני צריך לקום בתשע בבוקר. שכה אחיה.

סיימתי בשש בבוקר. הפאקינג אימה.