ומשחרר אותו. סתם, זה מאהבה מודרנית של בואי. 

למרות שהכל נייר בזמן האחרון. אתם גם קצת נייר. גם אני נייר, מתקפל ונמעך ונפתח מחדש ומשתנה. ואני אוסף הרבה חוויות ליומן המטאפורי שלי ויש לי מחברת חדשה שאני כותב בה את כל הציטוטים היפים שאני מוצא ברשת. החיים שלי עכשיו הם קצת על הנייר. אני קם בבוקר והולך להתנדב ואז אני חוזר לקומונה ואוכל וחוזר להתנדב משעה ככה וככה לשעה ככה וככה ויש בזה משהו נורא מתסכל כי אני נורא מתגעגע לימים האלה בבית שיכולתי לעשות מה שבזין שלי ולראות מה שבזין שלי בלי לצאת מהמיטה ועכשיו בכלל אין לי טלוויזיה בקומונה. 

אבל נראה לי שטוב לי שם, כי היום כשירדתי במדרגות הביתה אחרי הרבה זמן שם הרגשתי כאילו כבר אין לי כל כך מה לחפש כאן. החיים שלי העתיקו עצמם דרומה בלי ששמתי לב בכלל. אבל כיף לי לחזור הביתה. לעשות מה שבזין שלי. אני שם הרבה זין, אבל בשנת שירות אני לא יכול להרשות לעצמי כי אני חי עם עוד אנשים בדירה הקטנטנה הזאת והזין שלי רק ישבור את הכל לרסיסים ואני באתי לחנך מסוממים ומופרעים והם הגיעו למצב הזה כי הם שמו זין על כל העולם ואשתו.

בא לי קעקוע שלישי אבל זה מהר מדי, לא? אז אני רק מחכה למצוא לעצמי איזה ספר טוב כי מאז "משרה מזדמנת" של רולינג לא קראתי שום דבר טוב. אני כבר לא כל כך שומע מוזיקה אבל לא נורא כי עוד מעט יש הופעה של דה איינג'לסי בבאר שבע אז אני אלך. יש שם המון פאבים ממש מגניבים והיפסטרים וכל המקום הזה הוא מחילה של סטודנטים היפסטרים וממש כיף לי שם באווירה הזאת למרות שאני מרגיש שאני לאט לאט נהיה ממש פלצן כמוהם אבל מה זה לא אכפת לי. זין. 

נראה לי שבסופו של דבר עם כמה שקשה החוויות יהיו טובות והניירות יתעופפו לי מהיד אבל יישארו צרובים בלב אז זה קצת שווה את זה. פשוט בא לי להפיק מהשנה הזאת את המירב ולדלג על הצבא כי זה כל כך לא אני ובא לי כבר לעוף מכאן כדי שאני אוכל לחזור ולהתמסד וללמוד בפקולטה לספרות ולשבת על הדשא עם סטודנטים ולהשתתף בהפקות של רוקי באוניברסיטה. לפחות יש לי הרבה חשיש להקל על הסופ"ש הזה. 

לא יודע. סתם רציתי לבקר כאן. לכתוב צ'ק על הנייר הוירטואלי ולהשתין עליו כדי לסמן טריטוריה. כאילו, היי, אני עוד כאן, והעולם בכלל לא השתנה. זה אני שמסתובב וכל השאר נשאר במקום.