בטח היו עוד, אני לא ממש זוכר. בכל מקרה, שבתי צפונה למרות שהדבר האחרון שרציתי היה לחזור הביתה. אז אני משוטט באינטרנט בחוסר מעש ובמקביל מתרפק על תכנית הג'אז של שישי ב88FM ומקווה להעביר את הזמן. מחר אני לבטח אסע לקנות ספרים, למלא מצברים, מזל ששבוע הספר, לפעמים זה מחזיק אותי חי בימים של קיץ. אני צריך לעשן אבל אין ממש מישהו שבא לי לעשן איתו, באסה.

אחרי מסע מבצעים מסחרר:

 

ואדרבה ספר ישראלי אהוב, אם כבר שינו כך את הנושא השבועי, הוא ללא ספק "ערים של מטה"/שמעון אדף. תאווה לעיניים ולמוח וללב. אחד הדברים הכי יפים שקראתי, והשפה של אדף היא הדבר הנוזלי, הנוגה והפיוטי ביותר שקראתי אי פעם. עכשיו קורא את "כפור" ולאחר מכן אמשיך ל"מוקס נוקס". הנאה צרופה.