לא יודע, הלוואי שהייתי יודע
שוב כמו קיץ שעבר.
אותו חרא, רק לברוח לברוח
לעוף מכאן ממש רחוק
ואז הם אומרים לי,
כן אנחנו עפים
אבל אני נשאר פה, אז מה זה עוזר לי
שאין לי כרטיס ליוון
לאיזו מאורה חשוכה עם אורות פסיכדליים
להיטי מיינסטרים מזדיינים
שמש גדולה
ים רחב ואופק בלתי מושג
והעיקר
הרבה הרבה הרבה
הרבה הרבה הרבה
הרבה
שתייה
שאני אשכח הכי מהר
שאני אדפוק את הכל ממש מהר
בחיוך
כל כך הייתי צריך שתהיי מחוברת בחמש בבוקר, שוב אותו חרא,
שוב כמו קיץ שעבר
אז היית שם עם תחתונים ווודקה ובטח התחרמנת עם גרמנים למרות שהיה לך חבר
אבל היום את רחוקה, את רחוקה
ולמה אני לא יכול לשחרר כבר?
כל כך הייתי צריך שתהיי מחוברת בחמש בבוקר, אבל את תמיד מאכזבת
תמיד את מאכזבת, מונה,
מתי זה יפסיק
צאי לי מהמוח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
