אז ככה, מילה רעה, עייפה, מותשת, ראש מצלצל, שבע אותיות, תנחשו, זה די קל, במיוחד בשביל שאגי

מתחיל בח', נגמר בת', בפנים מרמור, חמרמורת, בת זונה, בת אלף, בת אלפיים, אתמול בלילה היה מוזר והיה ממש משונה, אבל הייתי עם חברים שלי, נדמה לי שהם חברים שלי, אני יודע שלפחות אחד מהם אוהב אותי וזה יותר ממה שאני יכול להגיד על רוב החברים שלי, נראה לי

איך אני מתחיל את השנה החדשה

עם הרבה דברים חדשים באמתחתי וזכרונות ותמונות והרבה פחד וחששות ותהיות, והרבה עייפות והרבה תימהון

אני מתחיל אותה עם התקליט של סרג'נט פפר הוא פשוט טוב ואין כמו להוריד את המחט על התקליט המסתובב ושהקול בוקע מתוכו בכזאת תהודה

עכשיו בדיוק מתנגן לוסי בשמיים עם יהלומים

וואלה

לפעמים אני תוהה לגבי כל מיני דברים, אבל עכשיו אני דווקא לא תוהה, פשוט עצוב, פשוט רוצה להשתנות

אבל לפעמים גם שמח, בעצם זה ככה כל הזמן, אבל החגים, טוב, אף פעם לא אהבתי אותם, והצבא, טוב, אף פעם לא אהבתי אותו

והמזרח, טוב, הוא מעולם לא הרגיש יותר קרוב מעכשיו

ואני, מעולם לא הרגשתי יותר מכוער

לא נורא. מחר אני אלך להסתפר.

איזה הודי אחד אמר לנו בדרמסאללה שצריך לכבד את ההרים כי הם יהיו שם תמיד, ואני חושב על כל הדברים שלא יהיו פה בסוף היום, כמו תחושות רעות, ואני, אני כבר לא אהיה פה, לא ככה, וזה גורם לי לרצות לעבור את הכל הכל הכל, ואז פשוט לשבת ולהיזכר, להתעצב אבל לשמוח, בא לי לעשן הרבה אבל לא בא לי שיעיפו אותי מהתפקיד בצבא אז אני אוותר, אני אחלום על עלים ירוקים ירוקים, משולשיים, על עשן שצורב לך את הגרון ועל קופים מטפסים על העצים, ככה אני רוצה שהסאטלה תעלה לי

אבל לא נורא, אתמול כבר כמעט הקאתי, כמה זמן לא שתיתי ככה

כמה זמן לא עישנתי

התגעגעתי

ככה אני מתחיל את השנה החדשה, איזה חרא, אבל זה עדיף על כלום, וערב השנה האזרחית החדשה, טוב, הוא תמיד ידע להגדיר יותר טוב ממני מי אני ומה קורה

שנה שעברה זאת הייתה בדידות, לפני זה זה היה טירוף, לפני זה היה צ'אי הודי וליקר תפוזים, ולפני זה, טוב, אז לא זכרתי כלום, אבל נראה לי שזאת הייתה תהום

מעניין מה השנה

ככה אני מתחיל את השנה החדשה

לא מאוזן

אבל שמח בחלקי