-שומע שירים של גבע אלון. הוא טוב, הבחור הזה.

-טוען את הפרק השלישי של טרו בלאד, כי הגיע הזמן שאני כבר אראה את זה. את שני הפרקים הראשונים ראיתי לפני איזו שנה.

-מתכוון להוריד הרבה סרטים של הייאו מיאזאקי. הם משרים את ההרגשה הכי טובה בעולם.

-שוקד על פיתוח של סיפור שונה, רגוע, מעין תרפיה בשבילי. על אדם שתר את העולם על גבי ענן בצורת לוויתן בשם אורסולה.

-מחכה למחר, מחכה ליום ראשון.

-מחכה לנקודת אור כלשהי.

-מהרהר על גיל הנעורים

-קצת מאוכזב מזה שאני מרגיש שאני קצת מאכזב את המשפחה שלי

-מפחד מזה שאני לא אצא הערב. לא כי בא לי לצאת, אלא כי פתאום זה נהיה טאבו לבלות שישי בערב בבית. עמוק בפנים אני קונפורמיסט

-מאחל לכולכם שבת שלום

אם הייתי יכול, הייתי רוצה להיות שחף.

לדאות, רגוע, מעל הכחול השלו והאינסופי. אני לא בטוח אם יש מילה בעברית שתתאר את ההרגשה שזה משרה עליי.

Serene.

רוגע, שלוו, שלם.

אם הייתי יכול...

אולי אחרי שאמות.

עריכה:

ימים כאלו גורמים לי לאהוב את התיכון שלי. את מגמת הספרות המדהימה שלי, את האנשים הנפלאים ואת המשפחה היקרה שלי. היה לי יום מתיש ומספק. היה מוזר. מעט אכזבות, אבל הכל לטובה. למרות שזה ביטוי שנועד לניחום עצמי. מילא.

תודה לשמש ולקוסמוס.

נמאס לי מכותרות עגמומיות. 

בכל מקרה, היה חופש מאוד מאוד נחמד. ומאוד מאוד נחמד שהוא היה, כי האמת שבא לי לחזור ללימודים, גם רק אחרי יומיים בבית. אני מניח שזה דבר טוב. אני מניח שזו הייתה מעין טעינת כוחות הכרחית במידה מסוימת. ואולי זו הידיעה שעוד מעט גם זה נגמר, ואז יש טיול גדול, וחופשת פסח, ואז, סך הכל, המסגרת הרגילה של הלימודים די מיטשטשת לטובת תגבורים וימי למידה בבית. 

בא לי לפגוש את החברים שלי, ובא לי לשבת על הדשא ליד הבניין תחת שמש האביב היוקדת. ובא לי לקרוא ספר טוב. 

אז כן, החופש היה נחמד. הייתה משפחה, היו הרבה חברים, לכאן ולכאן. הרגשתי קצת כמו פעם אפילו, עם החברים הישנים שלי שאולי קצת הזנחתי לאחרונה. ואולי הפערים בינינו פשוט גדלים וגדלים. זה בעייתי כשמדובר בחברי ילדות. במיוחד כשאתם לא גדלים להיות אותו הדבר. לפעמים הפערים בין האישיויות גוברים על האהבה. ויש אהבה.

וביליתי בתל אביב. וישנתי. ואיבדתי את הקול והגרון כואב לי כמו אני לא יודע מה.

אבל אני בעיקר סקרן.

אני סקרן לגבי מה יביא איתו האביב שמתחיל היום באופן מסוים (יום שוויון אביב שמח!). מה יביא איתו הטיול שאני מצפה לו בשקיקה כבר די הרבה זמן, מה תביא איתה השמש, מה יביא איתו פסח, מה יביא קץ השנה. אני בציפייה דרוכה אבל כשאני מסתכל קדימה אני קצת מתבאס. אני רואה לימודים, אני רואה חופש אחרון, אני רואה שנת לימודים אחרונה וצבא. ואני לא רואה רישיון באופק, למרות שעשיתי כבר אינספור שיעורים מזדיינים. אוף.

דז'ה וו.

יאללה, אביב שמח, חבר'ה. שרוחות העולם יביאו איתן רגשות חיוביים יחד עם הפריחה.