האמת שבאמת לא כל כך אכפת לי להתחיל בי"ס, למרות שכיתה י"א אמורה להיות גיהנום של סיכומים ואנליזות ומספרים חסרי-תכלית שאנשים מעניקים להם יותר מדי חשיבות. 

אני קצת מהוסס לגבי שבוע הגדנ"ע, אני לא ממש בטוח עדיין אם אני מתאים למסגרת צבאית וכולי, אבל אני מניח שזו בדיוק ההזדמנות לבדוק. מקווה שזה יילך טוב. באופן כללי יש לי מערכת די מטורפת, אבל גם ככה את הזמן הפנוי שלי אני בדרך כלל לא מנצל במיוחד. אני חוזר הביתה אחר הצהריים ולומד, למרבה הצער, בימי שישי. מה גם שיש בעיה עם המגמות. אבל אני מניח שהשנה בכל זאת נפתחה ברגל ימין, אני מרגיש שבניגוד לשנים קודמות אני כבר לא מחפש את המקום שלי בין האנשים פה. די מצאתי אותו. אני חושב שאני כבר די מגובש. שכבר מצאתי זהות מסוימת. זה די מוזר, האמת, תמיד ציפיתי שכשאני סוף סוף אדע מי אני באמת תהיה לי מעין הארה כזאת. אני אדע שזה זה. על בטוח. אבל... לא. זה פשוט ככה, תהליך במלוא מובן המילה.

תכננתי להתחיל ללכת לחדר כושר, אבל יש לי די פוביה מחדרי כושר. זה מרגיש מאוד מכאני ומנוכר ואני לא אוהב לעבוד שיש עוד אנשים מסביב. חבל, בדיוק הציע לי ידיד להצטרף אליו לחדר כושר ודחיתי. וחבל האמת, כי אני ממש צריך לחזור לכושר. אני חושב שאני אחזור לתרגולת ריצות, אני מקווה שזה יתאפשר עם החזרות המאוחרות מבית הספר, אבל ארבע אחר הצהריים די זמינה לי וזאת נשמעת השעה הכי אטרקטיבית, אז... יאללה, אני מניח. חבל לדחות את זה, בחופש התחלתי והתמדתי בזה עד שבשלב כלשהו זה נפסק ועכשיו אני ממש מתחרט על זה. אני גם אעבוד על הרתיעה שלי מחדרי כושר, דווקא פעם הייתי הולך לשם די הרבה. מחכה לי הרבה עבודה השנה, מה?

כמו שאמרו גרין דיי, 

תעירו אותי כשספטמבר יסתיים.