שמתם לב שהמון זמן לא עשיתי "עכשיו אני"? לא יודע. אולי יש לי יותר מדי חרא לשפוך פה אז זה כבר לא כל כך רלוונטי מה אני סתם עושה. זה היה נחמד בתקופות שהרגשתי שאני רוצה לעדכן פה, לשמור על קשר, על חיות, ועם זאת הכל היה טוב... ואז סתם כתבתי מה אני עושה עכשיו. וזה כיף. לשתף וזה.
-לומד למבחן ראשון בתנ"ך מחרתיים. האמת? חומר מעניין, ואני מצליח להפיק הרבה מהקריאה רק בספר עצמו. אני אפילו די נהנה.
-מוריד רומאו+יוליה של באז לורמן, כי זה יופי של סרט ומשום מה נמחקה לי ההקלטה שלו.
-מאזין ל-Enjoy the Silence של דפש מוד הנהדרים.
-מקבל קצת אסרטיביות, ושיזדיין העולם. באתי לבוס לקחת משכורת ביום המדויק שהוא אמור להביא לי כי נמאס לי שהוא מורח אותי. ועשיתי עוד פריצת דרך, הפעם בנהיגה, ושיזדיין העולם, כי זו הבחירה שלי ואני צריך להיות שלם איתה לגמרי. ונקווה שיום חמישי יביא עמו רק בשורות טובות, כי נמאס לי כבר לחזור לרשומות ישנות ולראות "הלוואי שבקרוב יהיה טסט" או דברים בסגנון. סעמק סעמק סעמק.
-מתחיל את החלק השני של "איים בזרם", קובה שמו, לא יודע, חוויית הקריאה מוזרה כזאת. ספר טוב והכל, אבל לא סוחף. לא מרגש. לא מפעים. וחבל.
-מתחיל לחשוב על איור חדש לקעקע על עצמי, ואולי אני אפילו אתחיל לעשות כמה סקיצות.
-מרגיש טיפה מנותק.
-רוצה לשבת עם החבר'ה הטובים שלי על נרגילה בטעם פסיפלורה מחליא ולשמוע שירים אקוסטיים של אביתר בנאי, היהודים, אביב גפן ושאר המדכאים כי לשלושתנו שברו את הלב ואנחנו מאוד קלישאתיים.
-מתגעגע לחופש הגדול, בעיקר.
הממ. איכשהו, זה תמיד גורם לי להזכר בדברים הרעים. ואז אני יוצא עם הרגשה רעה יותר.
ותודה לאל שיש את דריה שמשאירה אותי שפוי בבקרים רווי קפה, יגון ושביזות תהומית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
