נטשתי. כמה מילים פעם בשבוע בשביל ההרגשה שלי זה לא נחשב בשבילי. 

פעם ישרא היה משהו מיוחד, בעל מקום של כבוד אצלי. הייתי כותבת פוסטים, משקיעה אפילו עם תמונות או שירים, משתדלת להחליף עיצוב בלילות שמשעמם ולדלג בין הבלוגים. 

וזה כבר לא קיים , ואין לי תירוץ. 

הרבה זמן לא פתחתי ספר, ולא כתבתי משפט יפה או רקמתי עלילה מרתקת או כותבת את הצורך שלי באהבה. 

הרבה הזדמנויות, אבל לא בטוח שאני רוצה את ההזדמנויות האלה. כי כבר הייתי בכמה גרועות. 

אני רוצה לחזור לקרוא ולכתוב, לחזור לדילוג בין הבלוגים במשך שעות ... אבל זה לא יקרה אה? 

אז מחר אילת ואני עושה מרתון אבודים (למה אף אחד לא סיפר לי שזה כזה טוב עד עכשיו?!)

יהיה טוב, יהיה כיף.