| 7/2009
מחשבות על חופש והחברה המודרנית
מה קורה ביז'ואים וביז'ואות?
הכל טוב? מחשבות עמוקות עברו עליכם בתקופה האחרונה?
עלי כן ואני חש צורך עז לחפור על זה כאן.
מכירים מקומות כאלה שפשוט גורמים לכם לחשוב?
הכל החל בהפסקת סיגריה (אלקטרונית כמובן, החרא הזה ממש טוב) תמימה במקום העבודה החדש שלי.
ישבתי לבד על מרפסת אחת הקומות הדו סיפרתיות כשכל תל אביב פרוסה תחת רגלי ואנשים קטנים מתרוצצים להם מנסים להספיק כל אחד למחוז חפצו,
בניינים אפורים מקושטים בדודים לבנים וכביסה צבעונית בקיצור אתם מבינים על מה אני מדבר.
התחלתי לחשוב על המבנה של החברה שלנו, ועל ההצהרה שאנו דמוקרטיה מערבית המורכבת מאנשים חופשיים.
נתחיל מהסוף, המסקנה הייתה שאנו לא אנשים חופשיים וסביר להניח שלעולם לא נהיה כאלה. מצער מאוד.
הדרך למסקנה הזו לא כלכך קשה.
בואו נבחן רגע את האינטראקציה של תושב ישראל (לדוגמא) עם סביבת המחייה שלו ומהר מאוד נגלה שכל אדם תלוי בגורמים רבים ונשלט על ידי גורמים רבים.
הפרט תלוי בצה"ל ובמשטרת ישראל לצורך הביטחון האישי שלו ושל רכושו, תלוי במנגנוני הבריאות והתברואה לבריאותו ופינוי הפסולת שהוא יוצר,
תלוי בתשתיות המים, תלוי בכלכלה המקומית והגלובלית, תלוי במערכת הבנקאית, תלוי בראשות המקומית שתדאג לסביבת מגוריו, תלוי בתחבורה ובכבישים על מנת לנייד את עצמו,
תלוי ביחסי הגומלין בין שכניו (לטוב ולרע), תלוי במכבי האש שיבואו לעזרתו בשעת הצורך, תלוי בקבלנים וחברות שיבנו לו בית , מערכת המשפט שתגן על זכויותיו ,וזו רק רשימה חלקית.
מעל כל הגורמים האלו יש את הגורמים השולטים בכל אחד מאיתנו בצורה ישירה או עקיפה במידה זו או אחרת לדוגמא ממשלה שמחוקקת חוקים שהפרט מחויב אליהם, שמחליטה החלטות כמו לפנות ישובים שהפרט גר בהם, ראשויות מקומיות שמחליטות האם עסקים יפתחו בשבת או לו, מנהלים ששולטים בעבודת הפרט, אירגונים כאלה ואחרים שמנסים לגייס את הפרט למטרתם תוך הגבלת יכולת ההחלטה שלו (לרוב אירגונים דתיים), בנקים ששולטים ישירות בחיינו במידה רבה (בעיקר יסכימו איתי אלו שנמצאים בכלא המשכנתא), חברות שמחתימות אותנו על חוזים עם התחייבות (כמו חברות הסלולר לדוגמא) ואם נכנס באמת למיקרו אז חלק מבני המשפחה מנסים לשלוט בפרט (הורים, מאבקי כוח בין בני זוג וכ"ו).
אם באמת ניכנס בעובי הקורה נראה שאפילו יש מפה סטנדרטית לחיי הפרט בחברה שלנו.
לידה, גן, בית ספר, צבא , השכלה גבוהה, עבודה, פנסיה , סוף.
זה מבנה החיים שחברה מערבית מנסה לעודד באמצעים כאלה ואחרים.
לאט לאט פותחו כל מיני שיטות של שליטה בפרט, החל מביורוקרטיה ענפה אשר הפרט נתקל בה בכל יום ויום
דרך תוכנות לניהול כוח אדם אשר אומרות לפרט מה לעשות ולאן ללכת, מרשמי אוכלוסין, ביקורת גבולות,
תעודות זהות, תעודות אקדמיות, תעודות מקצועיות, RFID, זיהוי ביומטרי, זיהוי פנים אופטי ביומטרי,
כרטיסים, יומני פגישות והרשימה עוד ארוכה.
אני לא אומר שאני מתנגד לכל זה, הרי כל זה קריטי לקיום החברה כמו שאנו מכירים אותה,
אני שואל, איך אנו בתור פרטים אינטלגנטיים שמודעים לכל מה שנכתב כאן עד כה מכריזים על היותינו חופשיים?
נכון יש דרגות שונות של חופש ושיעבוד, אכן אנחנו לא תחת כיבוש ולא תחת שילטון דתי קיצוני אבל זה שאנו לא תחת שיעבוד מוחלט (חוץ מלכסף כמובן)אבל לשמוע את מנהיגינו אומרים בריש גלה כי אנו אנשים חופשיים באמת מעלה גיחוך על שפתי.
אנו לא חופשיים, לא קרובים לחופש, ולא נהיה חופשיים כל עוד החברה קיימת במתכונת הנוכחית שלה.
האם אנו אנשים כלכך מוכי גורל שעברו התעללות נפשית כלכך קשה שכשזורקים לנו כמה פרורי חופש אנו בטוחים
שיש לנו עוגת חתונה מפוארת בעלת 3 קומות?
וכל זה כשבכלל לא התחלתי לדבר על מה שאנו עושים בשביל כסף ואיך כל זה מכניס אותנו לכלא של עבדות בשביל אותם השטרות.
ומה אם בא לי להיות באמת חופשי? להגיד זיין על העולם אני עובר לאי בודד בתיז' נאבי וחי את חיי לבד, מגדל את האוכל שלי,
בונה את הבית שלי, מגן עליו בכוחות עצמי ומתנתק מהחברה האם אוכל לעשות זאת? גם לא.
אני לא חושב שיש אי בודד שלא באמת שייך לישות טריטוריאלית כלשהי שתכפה עלי את חוקיה.
אני לא בטוח שניתן לשרוד לבד על אי כזה, מה גם שאין שום "רשת ביטחון" לשנים של בצורת ואיבוד יבולים.
מה גם שפה נכנסים שוב אלמנטים של שליטה על הפרט בדמות ראשויות הגירה, בקרת גבולות והרשימה עוד ארוכה.
כך שגם לברוח אין בעצם יכולת או מקום.
יכולתי להמשיך לפרוס בפניכם את המחשבה עוד הרבה אבל אני אעצור כאן כי הפוסט הזה.
גם כי אין לי שום דבר אופטימי להגיד וגם כי הוא כבר ארוך מספיק כדי להפחיד חלק מהקוראים ולמנוע מהם להתחיל לקרוא אותו.
בקיצור ולסיכום, תצאו מהסרט שאת חופשיים כי אתם לא. זה הכל.
מה שעוד לא מעודד זה החוק החדש שעבר באנגליה ששוטרות שנכנסות למקומות מוסלמיים יאלצו מעכשיו לשים חיג'אב (סוג של כיסוי ראש)
עצוב, האיסלם מתרבה כמו סרטן ואנשים בכל זאת לא מתעוררים. חופשיים כבר אמרנו?
דקת דומיה לרגל היום השחור של האי המלכותי.
חופשייה???
| |
|  כינוי:
הגרוזיני מהמכולת בן: 39 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
