המכולת של הגרוזיני
ביז'ו זה בלוג טרי יום יום! |
| 8/2009
אני שונא את תל-ביוב (אביב)
אתמול קפצתי לביקור קצר בתל-ביוב.
3 שעות של טיול רגלי ברחבי העיר הזכיר לי כמה ולמה אני כלכך שונא את המקום הזה.
רבותי! תל אביב זה המקום הצבוע ביותר במדינת ישראל. חד משמעית. ולא במובן הטוב.
יותר צבוע מזה אפשר לעשות רק בפוטושופ.
כלכך צבוע שטמבור נתנו חסות לחגיגות ה100 לעיר.
צביעות בכל חור!
לדוגמא, ישבתי כמה דקות בגן מאיר. מקום יפה ונחמד.
ליד עץ יושב לו מעגל של אנשים "רוחניים" (רוחניים מאזור הגב התחתון דרומה, אם תשאלו אותי)
ומזיינים בשכל על מושגים נעלים כמו עזרה לזולת.
2 מטר מהם בצד השני של העץ שוכב לו חסר בית, כנראה מסומם וראשו מגולגל בעיתון.
אף אחד מאותם האנשים בעלי דרגות הרוחניות הבכירות לא שם לב לאיש.
כשאני אומר 2 מטר אני לא מתכוון ל"כאילו קרוב" אני מתכוון ל2 מטר, כאילו 200 ס"מ.
באמצע הגן יש בריכת דגים קטנה. ליד הבריכה עומדת לה אמא צפונבונית כזו, מהסוג שמעירה לכל העוברים והשבים ואומרת להם איך להתנהג, עם 2 ילדים בני 4 בערך.
אחד הילדים מרים אבן וזורק לבריכה. אתם חושבים שהיא אמרה לו משהו???
ברור שלא! הרי זה הילד הצפונבון המושלם שלה. כנראה ההתנהגות הבהמית שלו אינה כלכך בהמית כי הוא הילד שלה.
דברים כאלה יכולים לשגע אותי.
יש רק דבר אחד בתל-ביוב שאני שונא יותר מהפלצנות הזו, וזה הפוזה שכל פישר בונה לעצמו.
כל אחד עושה הכי הרבה פוזות שהוא יכול, כדי להראות שהוא יעני מיוחד אבל צעד וחצי אחריו הולכים עוד 5 כמוהו.
כל אחד בפוזה שלו יותר נפוח מהשני.
תל ביוב כלכך צפופה לא בגלל כמות האנשים, היא צפופה כי כל אחד התנפח הרבה מעבר למימדים שלו.
אני שונא את תל ביוב. אני שונא את האנשים שחיים שם. הניתוק שלהם משאר החברה פשוט אבסורדי.
למה לעזעזל עשו כזו חגיגה ל100 שנים לתל-ביוב. מה הם בדיוק חוגגים?
כנראה שהם מיוחדים. אבל כולם תל אביבים. אז כנראה שהם לא מיוחדים אלא רק נואשים להיות כאלה.
אני שונא את תל-ביוב. כזה ריכוז של זוהמה ברחובות, זוהמה דוממת ובעיקר זוהמה אנושית לא ראיתי בשום מקום.
רק דבר אחד מעניין אותי בתל-ביוב. מה יקרה כאשר יום בהיר אחד האויר יצא מהבועה?
וגם זה מעניין אותי רק כדי לשמוח לאיד.
אני שונא את תל-ביוב. ובעיקר את תושביה.
גילוי נאות: הכותב חי כשנתיים בתל אביב.
| |
|  כינוי:
הגרוזיני מהמכולת בן: 39 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
