לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

המכולת של הגרוזיני


ביז'ו זה בלוג טרי יום יום!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

3/2011

המשמעות של להיות חייל


מה קורה ביז'אוים?
הכל טוב?

 

במומלצים מתנוסס לו פוסט שמעלה שוב את הסוגיה הכואבת עד מאוד והיא הדיון במחיר החזרת גלעד שליט
ומי מוכן לשלם מה וכמה, מי עושה אלו טריקים כדי להראות שיש לו יותר תומכים וכ"ו,
ובעיקר כמה פוליטיקה יש בתוך כל הסיפור.

 

ברצוני להתיחס לנושא מזווית אישית יותר.
בשורה התחתונה ביותר המשותף ביני ובין גלעד שליט זה ששנינו חיילי צבא הגנה לישראל.
גם אני וגם הוא התגייסנו, בסופו של דבר כדי לתרום לחוסן של מדינת ישראל.
לי אישית, בתור חייל ובתור אזרח, צורם מאוד לשמוע את ביטויי ה"אני לא מתגייס כל עוד שליט לא שב"
"המדינה מוותרת על חיילים אז החיילים יוותרו עליה" ועוד שלל אמירות בסגנון זה.
הדבר מראה על כך, שרבים לא מבינים את המשמעויות הכרוכות בלהיות חייל.
את הנושא הזה אני רוצה להציג בפניכם מהפינה האישית והקטנה שלי.

 

חייל הוא לא ילד. הוא לא פעוט שאמא צריכה לגונן עליו, אלא להפך.
החייל הוא המגן, הוא הכוח, הוא העוצמה שצריכה לחזק את העם והמדינה ולהגן עליה ולא להפך.
צה"ל אמור לאחד את העם, לא ליצור עוד קרעים בחברה העדתית וחסרת הקוהרנטיות שלנו.
רבים לא נותנים על כך את הדעת, אך חלק מלהיות חייל, כמה שלא נעים לחשוב על העניין זה גם, במילים עדינות,
"לחרף את הנפש" במידת הצורך.
אם זה מה שנדרש, חייל צריך לדעת שהוא יכול לההרג למען המדינה, למען החברה, למען האנשים אותם הוא מכיר ולא מכיר.
להקריב את הפרט למען הכלל.
רבים מחיילי צה"ל נהרגו במערכות ישראל, רבים נפלו בשבי, לא מעטים נחטפו ועוד מספר לא מבוטל של חיילים שלא ידוע מה עלה בגורלם.
כל חייל, באשר הוא, בין עם הוא לוחם, טכנאי, נהג, או פקיד צריך לזכור שזה יכול להיות גם גורלו.
אכן, מחשבה לא נעימה אבל היא חלק מלהיות חייל, לא רק בצה"ל אלא בכל צבא בעולם.

 

את חשבון הנפש האמיתי הראשון שלי בעניינים האלו עשיתי בבקו"מ כאשר החתימו אותי, כמו כל אחד אחר, על טופס ביטוח החיים.
מי שעבר את זה מכיר את הנוהל, כמה אחוז להורים, כמה אחוז לסבתא, כמה לחברה או פשוט "על פי צוואתי שנחתמנה כחוק בלה בלה בלה".
אני יודע שזה סוג של זילות לחיים של עצמך לחשוב על "רגע, אם אני מת, כמה כסף מי יקבל?" אבל זו נקודה שצריכה לעורר מחשבה קצת יותר עמוקה,
להתחיל לטפטף את ההבנה שיכול להיות שביטוח החיים הזה שלי יתממש ב3 שנים הבאות.

אבל ההבנה האמיתית מגיעה בשלב אחר לחלוטין.


לי אישית היו שני שלבים כאלה, האחד, מלחמת לבנון השנייה, והשני מבצע עופרת יצוקה.
לקחתי חלק פעיל מאוד בשני סבבי העימותים האלו.
כאשר אזרחי ישראל יושבים במקלטים ומנסים למגן את עצמם מפני ירי תלול מסלול (ע"ע רקטות) אני וחברי לא רצנו למקלטים.
גם כשהרגשנו את הרעידה הפתאומית של הקרקע, נשארנו לבצע את מה שנדרש ללא הינד עפעף.
לכולנו היה ברור עד מאוד שאחרי הרעידה הבאה יכול מאוד להיות שחיינו ישתנו ללא היכר.
ידענו שהחבר שהיה לצדך בכל שעות היממה בשנים האחרונות אולי כבר לא יהיה שם, או שאולי אני זה שלא אהיה?
בנקודה הזו אתה מבין באמת, מה זה אומר להיות חייל.
הרבה מאוד מחשבות מהסוג הזה רצות לאנשים בראש והדדוקציה המתבקשת מכאן היא המחשבה על "מה יקרה אם יחטפו אותי?"

 

אז מה יקרה? לא יודע. הקדשתי זמן רב למחשבה על הנושא.
הצלבתי את המידע יחד עם מחשבות ותובנות אחרות,
דיברתי על הנושא עם חברי באינטימיות שקיימת רק בין אנשי אותה יחידה שעברו דבר או שניים ביחד,
הרי אם תנסו לדבר עם מישהו על מה יקרה אם יחטפו אותכם או מה יקרה אם אתם תהרגו, סביר להניח
שהשיחה תגיע לסיום מיידי בתשובה של "אוישששש תפסיק לדבר שטויות, אל תפתח פה לשטן."
אז המסקנה שהגעתי אליה היא שאם אני אמצא את עצמי במצבו של גלעד שליט אני לא רוצה לפלג את העם.
אני לא רוצה להחליש את ישראל. אני לא אדע עצמי מרוב צער אם אשוחרר תמורת 1000 מחבלים.
אני לא אוכל ללכת ברחוב בלי להרגיש אשם בפני כל מי שאני רואה וזה בהנחה שהמצב הפסיכולוגי שלי יאפשר לי בכלל לחשוב.
לאור נתוני העבר, הסיכוי לצאת חיי מחטיפה שואף לאפס עגול וגדול. זאת האמת וכולם צריכים להבין אותה.

 

לאחר שקלול כל  הנתונים שנארמו ולא נאמרו כאן, הגעתי עם עצמי להחלטה, גלעד שליט אני לא אהיה, שום דבר בעולם לא שווה את זה.
מה תתן לי העובדה שאני חי אם אני לא יכול לחיות עם עצמי? אם אני לא יכול להיישיר מבט אל הדמות במראה?
במידה ואני אחטף או אפול בשבי, אני מעדיף להיות רב"ט אורי אילן ולא סגן עמוס לוינברג.
במידה ואני אחטף, אני לא רוצה לעורר סערה בישראל.
במידה ואני אחטף, אני לא מוכן שישחררו תמורתי יותר מאסיר אחד. (וגם זה יותר מידיי כי סביר שאייני בין החיים)
ראש בראש ולא יותר.
במידה ואני אחטף, אעשה כל שביכולתי כדי לברוח בעצמי או אשלח יד בנפשי.
כמו שאני מחזיק כרטיס אד"י בארנק, אני גם מחזיק מסמך למקרה הנדון.
דף פשוט, בכתב ידי שאומר:

 

משפחתי היקרה, ראש הממשלה ושר הביטחון הנכבדים, עם ישראל.
אני, דרגה, שם, שם משפחה,מספר אישי, מפציר בכם בזו הלשון:
אם אתם קוראים שורות אלו כנראה אני כבר לא בין החיים, וזו צוואתי ואני מבקש מכם בכל לשון של בקשה למלא אותה כלשונה ללא סייגים.
ברגעים אלו, אם נשמתי עוד בי, אני בשבי של גוף זה או אחר שכנראה דורש מכם ,מעם ישראל , מחיר כבד מנשוא תמורת שובי חי או מת.
אני קורא לכם לא להיכנע, לא לשאת ולתת ולא להגיע לשום הסכם עם שובי כאשר המחיר שהם מנסים לאלץ אתכם לשלם הינו מעל אסיר אחד בלבד.
ברצוני להדגיש, כי סביר להניח שעד שהסכם כזה או אחר יגובש אני אשלח יד בנפשי ולכן מה שתקבלו יהיה עוד ארון כמו ארונות רבים לפני.
אני מתחנן בפני עם ישראל, לא להפעיל לחץ ציבורי ותקשורתי על קברניטי המדינה שכן זהו רק חיזוק למי שמחזיק בי ,הפגנת חולשה בלתי נסבלת ובלתי נסלחת והזמנה להמשך שיטת הפעולה הזו שתעמיד בסיכון מיותר את יתר חיילי צבא ההגנה לישראל.
התגייסתי כדי לחזק את צה"ל ומדינת ישראל, אל תהפכו אותי לאחד שמחליש את החוסן הלאומי של הארץ.
היו איתנים, היו חזקים ואל תהססו בפניהם. אל תעיזו למצמץ כאשר אתם אומרים להם "רק אחד, וגם זה יותר מידיי!"

על החתום

 

דרגה, שם, שם משפחה, חתימה.

 


זה מה שאני מצפה, זה מה שאני רוצה, זה חלק בלתי נפרד מההבנה שלי לגבי גודל השליחות בה אני נמצא כבר שנים לא מעטות,
שרות בצה"ל, מבחינתי, הוא שליחות ולא גזרה. גם אם הוא מאולץ, גם אם הוא חובה.
וכולי תקווה שאמשיך לשרת עוד שנים רבות.

מי שיבין את כל מה שכתבתי עד כה , יהיה חייל טוב יותר, יהיה אדם טוב יותר, יהיה אזרח טוב יותר.
ילבש את מדיו בגאווה בלי קשר לצבעם ותפקידו ויקבל את הכבוד המגיע לו תמורת ההקרבה אותה הוא מוכן להקריב ללא שמץ חרטה.
כי מוות זה סיכון מקצועי שלוקח על עצמו חייל, שוטר, כבאי ובכלל כל מי שנמצא במערכת הביטחון כדי לשרת את האזרחים שבעבר לקחו על עצמם
את אותו הסיכון, או הדור הצעיר שבעתיד יקח על עצמו את אותו הסיכון.
מי שמבין את זה, בעיניו השאלה האם להתגייס הופכת ללא רלוונטית, השאלה האמיתי הופכת ללאן להתגייס.
מי שמבין את זה, מביט אחרת לחלוטין על אותם האנשים שסרבו להשתתף במרוץ השליחים הזה על כל מגוון התרוצים אותם שלפו ברגע האמת כאשר הגיע הצו.
מי שמבין את זה, אני מצדיע לו.
ומי שלא, צריך לעשות חשבון נפש מעמיק, ויפה שעה אחת קודם. 

 

נכתב על ידי הגרוזיני מהמכולת , 10/3/2011 00:49  
184 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   3 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Cre8tive Design ב-29/3/2011 20:57
 



הטבע הישראלי בשרות ההונאה הגדולה של ממשלת ישראל


מה קורה ביז'אוים? הכל טוב?

אני אפתח באמריה שאני יודע שפוסט זה לא ממש מיועד לאוכלסית ישרא ולקהל הנכבד שנמצא כאן
אך זה מספיק חשוב כדי שאנסה בכל זאת. מקווה שתסיקו מכאן מסקנה או שתיים.
אוהבי תאוריות קונספירציה, זה בשבילכם.

נתחיל?

היום עם ישראל צריך ללמוד לקח כלכלי והתנהגותי ראשון במעלה.
חשוב לי מאוד להביא אותו אליכם בצורה הפשוטה והמפורשת ביותר כדי שהדבר יהיה נגיש לכולם.

נתחיל מהסוף, ביום חמישי בגלובס התנוססה כותרת ענקית שיצחק תשובה רוצה ליקר ב50% את הגז שהוא עתיד להפיק (או לא) מ"תמר" ו"לוויתן",
או במשמעות המפורשת והנהירה ביותר "חשבון החשמל של כולנו הולך לתפוח, ולא רק".

כאן נכנס בעצם שיעור מספר אחד בכלכלה. מוכנים? תרשמו את זה, תשננו את זה, תחרטו את זה על הסלע הקרוב,
תקעקעו את זה על הגב התחתון של החברה שלכם או כל מקום אחר שתרצו.
"הצרכן הסופי -תמיד- ישלם את כל המיסים, ההיטלים, התמלוגים וכל התשומות הנילוות למוצר אותו הוא צורך
אלא אם כן יש הצפה בשוק של אותו המוצר או השרות, מה שקורה לעיתים רחוקות מאוד, או תחרות קשה בין יצרנים כמו שלא קורה הרבה בארץ."
במילים פשוטות, כל מה שחברה משקיעה כדי להביא לכם מוצר או שרות מגולם בסופו של דבר במחיר ואתם תשלמו אותו.

כמו תמיד בישראל ישר מחפשים מי אשם ואת הראש של מי צריך להוריד, אז אני אתן לכם אחד, או אולי 7 מיליון,
כן, אזרחי ישראל הם האשמים הישירים והבלעדיים למחדל הזה. הממשלה ניצלה עד תום את הטבע הישראלי של העדר המתלהם
כדי לבצע את אחת הפארסות הגדולות ביותר שנראה בתולדות המדינה הזו, ומה שבאמת עצוב (או מצחיק, תלוי את מי תשאלו) זה שרוב
האנשים עוד לא מתחילים לקלוט מה קורה כשהתהליך בפועל כבר כמעט נגמר.

וכאן נכנס שיעור מספר 2 החשוב לא פחות, "תתלהמו פחות ותחשבו יותר על ההשלכות".
אני יודע שזה הרבה לבקש אבל תנסו. איך זה קשור? ככה.

כמה שותפויות מצאו סימנים של גז ונפט בארץ הקודש לאחר שנים על גבי שנים של כשלונות ומאות מליוני דולרים שנעלמו כלא היו,
זאת כמובן בעידוד ממשלת ישראל שלא השתתפה בעצמה בחיפושים אך עודדה השקעות ע"י משטר תמלוגים נמוך יחסית.
כאשר סופסוף נמצא משהו החליטה הממשלה שככה זה לא עובד והמדינה צריכה לקבל חלק הרבה יותר גדול מההכנסות העתידיות
על חשבון אותם המשקיעים. מה עשו? הקימו את ועדת ששינסקי שתדון בנושא ומכאן בעצם התחילה הפארסה שהתאפשרה אך ורק תודות לטבע הישראלי.

אכן, היה צריך להעלות את התמלוגים, אך בשיעור מתון הרבה יותר מהמוצע בוועדת ששינסקי, אך כדי לקדם את הפארסה המבריקה הזו, מערך ההסברה הממשלתי
התחיל לעבוד במלוא המרץ כדי להכשיר את דעת הקהל למהלך המתוכנן.
בלהכשיר אני מתכוון לטחון את דעת הקהל עם מיקסר רב עוצמה תוך זריעת חול עד שדעת הקהל בעצם לא יודעת מימינה ומשמאלה.
המשקיעים לפתע הפכו לטייקונים שגוזלים את אוצרות הטבע של המדינה, שטייניץ הפך לגיבור העניים (תוך כדי סרובו להעלות את שכר המינימום)
וביבי שמר על דממת אלחוט עד לשלבים הסופיים של המבצע הגאוני הזה.
בזמן שכל העם צורח ומתלהם על כך שתשובה גנב והמשקיעים גזלנים כוחניים, כמו שהעם הזה עושה בדרך כלל בלי לחשוב פעמיים,
או פעם אחת לצורך העניין, ורואה בשר האוצר ובממשלה בכלל את האביר על הסוס הלבן שמושיע אותם מתשובה וברוני הגז, מה שקורה בפועל
זה שהממשלה גזרה קופון רציני מאוד על חשבון העם, הכניסה להם את כל הנקניק (בחסות הרובין הוד התורן שלי יחימוביץ') והעם אפילו לא שם לב
והמשיך לשיר שירי הלל לביבי ולעשות פולסא דנורא לתשובה וחבריו.

והרי לכם הסבר איך זה קורה:
הממשלה העלתה את כמות הכסף שהיא לוקחת מהפקות הגז והנפט בארץ לכשיהיו כאלו, חוץ מים תטיס.
בעלי רישיונות הקידוח כמובן לא יצאו פראיירים ומנסים להעלות את מחיר הגז לחברה לישראל ולחברת החשמל, אגלה לכם בסוד,
שלאחר הפסקת הזרמת הגז המצרי, הם גם יצליחו כי זה דיי מונופול כרגע.
התמימים שביננו (או צרי העין ממש) זועקים שחברות הגז מתנהלות בסחטנות ושצריך להלאים את כל הרשיונות, מה שכמובן לא יקרה
כי חברה אמריקאית בשם נובל אנרג'י נמצאת במשחק עם קשרים לא מבוטלים בבית המחוקקים האמריקני שבלשון המעטה לא יאהב
מהלך כזה ויעשה הרבה מאוד כדי שזה לא יקרה.
בשורה התחתונה, הממשלה תקבל ים כסף שילך להסדרים קואליציוניים וקבוצות לחץ כאלה ואחרות והאזרחים כמובן יקבלו חלק זעום.
חברות הגז ירוויחו לא רע בכלל, כי הן יעלו את המחירים בסופו של דבר כדי לפצות על המיסים, ההיטלים והתמלוגים שהמדינה לוקחת.
והאזרח מן השורה יראה עלייה , כנראה משמעותית, בחשבון החשמל שלו וכמובן כפועל יוצא במחירים של כל מוצר שיצורו כרוך בחשמל.
אם אתם חושבים שממשלת ישראל לא ראתה את כל זה בא אתם טועים מאוד.
היחידים שלא ראו (וגם עכשיו עוד לא רואים) את זה בא הם האזרחים שבמקום שתגליות הגז יקלו עליהם ויביאו לרווחה כלכלית הפכו
לכלי של הממשלה להכניס לעצמה עוד כסף על חשבונם.
כמובן שכל זה התאפשר הודות למהלך יח"צ מבריק ומשומן היטב של משרד האוצר וכשל יח"צני חמור של חברות הגז שהתמקדו בגזל המשקיעים
במקום בגזל העם כולו.
מהלך היח"צ הממשלתי היה בעצם תרגיל פשוט של אשף אחיזת עיניים מתחיל שגרם לעם להתרכז בידו השמאלית כאשר ה"קסם" בוצע
ביד ימינו ולפתע הופיע באט פלאג ענקי בעכוזו הפיננסי של העם.
אבל כאן זה לא נגמר, הממשלה לא רק עשתה קופה אלא גם ח"כים נכבדים כמו יובל שטייניץ, ביבי ושלי יחימוביץ עשו הון פוליטי עצום
כל אחד לקראת ההתמודדות שלו (למשל על רשות מפלגת העבודה ע"ע שלי יחימוביץ).
אז התוצאה היא שכוווווווולם הרוויחו חוץ מהעם שהפסיד בגדול- מי הרוויח כסף, מי פופולאריות, מי הסדר קואליציוני וכ"ו והעם נשאר עם הוצאה חדשה ביד.
וזו בעצם השורה התחתונה.
 
אם אנשים היו עוצרים קצת לחשוב ולהבין שזה מה שיקרה בסוף, וזה היה מאוד ברור שזה מה שיקרה, אולי הפארסה הזו הייתה נבלמת בזמן
ורק פעם אחת השילטון לא היה מצליח לשחק על צרות העין והמוחין של הישראלי הממוצע שרק צריך שיתנו לו מטרה, ורצוי מושא לקינאה,
כדי שהוא ישתלח בה עד אין קץ כמו זאב חולה כלבת בלי לשים לב למה שקורה סביבו.

ועוד באותו עניין, לא רק הממשלה עושה תרגילים כאלה, גם ארגונים ירוקים, שבדרך כלל אני בעדם, לא בוחלים בשימוש באמצעי הנדוש אבל היעיל הזה.
כשניסו ה"טייקונים" להקים מתקן קבלת גז בחוף חדרה, או בכמה מקומות חלופיים, נזעקו אותם הארגונים ותושבי חדרה על הנזק הסביבתי שהמתקן
יצור (שברובו הוא הרס נוף).
מה שקרה בסוף זה שבמקום להתחיל לבנות את המתקן בהקדם, הבנייה כרגע נדחתה בכשנה וחצי, ועכשיו כשהגז המצרי לא זורם,
ומאגר ים תטיס מתרוקן בקצב מסחרר (ואף מושבת בגלל תקלה טכנית כרגע) חברת החשמל חוזרת ליצור חשמל בפחם ומזוט כדי לפצות
על העדר הגז ולכך כמובן יש השלכות מאוד קשות על איכות הסביבה, האוויר וההוצאות הרפואיות הצפויות לאזרחי ישראל בשנתיים הקרובות.
אבל כמובן, אזרחי ישראל מיהרו להתלהם על בניית מתקן הקבלה ולצער כולנו הצליחו לעקב כרגע את בנייתו בלי לחשוב על ההשלכות.

הייתי יכול לפרט עוד על דחיות הלו"ז של הקידוחים עקב העתיד הלא ברור שנוצר עם הקמת ועדת ששנסקי, את ההפסדים שכולנו סופגים
ועוד נספוג מכל המהלכים האלו אבל אני אפסיק כאן ואסכם את הפואנטה.

אז לסיכום, תתחילו לנסות לחשוב קדימה.  ברור לי שלא תמיד ניתן לצפות את כל ההשלכות של כל מהלך ולפעמים גם כשכן, אפשר לקחת סיכון
מחושב שיוצא משליטה, אבל לפחות תנסו.
בפעם הבאה שמישהו (בעיקר הממשלה) אומרים לכם שמישהו אדם רע אז כנסו בו בלי רחמים, תעצרו לחשוב, למה? מה יצא מזה?
מה יכול לצאת מזה? מי מרוויח מזה? איך אני מפסיד מזה?
אל תמהרו לשלוף את הלפידים והקלשון ולרוץ לכיכר העיר. תעצרו רגע. לא יקרה כלום אם תעלו את מושא שינאתכם על המוקד ב00:30
במקום בדיוק ב00:00.
בנתיים תתחילו לחשוב אילו הוצאות אתם הולכים לקצץ כדי לשלם את חשבון החשמל ואולי תבינו איך דברים עובדים.
כמו שכתבתי בפוסט הקודם, עשו לנו הפרד ומשול קלאסי, הפרידו את העם מהמשקיעים (שהם בעצם 90% מבעלי המניות בקידוחים, שהם חלק גדול
מהעם עצמו) ובין שאר העם, והממשלה משלה בכולם והשחילה לכולנו ביחד.
נכתב על ידי הגרוזיני מהמכולת , 5/3/2011 20:32  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביז'ה ב-7/3/2011 20:06
 





Avatarכינוי:  הגרוזיני מהמכולת

בן: 40

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להגרוזיני מהמכולת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הגרוזיני מהמכולת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)