מה קורה ביז'ואים הכל טוב?
טוב מידיי?
אז זהו שלא ממש.
אני רואה יותר מידיי אנשים רגועים מידיי וזה יוצר אצלי חשש לא קטן.
לפני כמה זמן הייתי בהרצאה של האלוף יצחק בריק, כיום נציב קבילות החיילים.
אך בין ההרצאה ובין קבילות לא היה דבר וחצי דבר, ההרצאה עסקה בפיקוד מנהיגות שזורה בסיפורו האישי כמ"פ בגדוד 113
במלחמת יום הכיפורים.
מה שהותיר עלי רושם עז היה לאו דווקא הפואנטה של ההרצאה אלא הסיפור על הימים הראשונים של המלחמה.
מי שלא כלכך יודע את הפרטים, אספר כי מלחמת יוהכ"פ החלה בפיאסקו מוחלט כאשר המצרים חצו את התעלה
וקו בר לב שהיה בנוי מ10 מוצבים קטנים לאורך התעלה, נפל תוך אבידות כבדות לצה"ל ותוך כ40 שעות
הצבא המצרי הכולל חי"ר, שריון ויחידות מיוחדות ישב כ20 ק"מ בתוך סיני (דאז שלנו) בלי שצה"ל יוכל לתת מענה הולם
בערך עד סוף היום השני ללחימה.
איך דבר כזה קרה? איך תפסו אותנו ככה עם המכנסיים למטה, ללא חיילי מילואים, עם טנקים באחסנה ללא תחמושת וזיווד?
עם מודיעין חלקי עד לא קיים?
מסיבה אחת פשוטה מאוד, כי היינו שאננים.
כי אף אחד לא האמין שמישהו יעז בכלל לתקוף אותנו.
מהסיבה הזו קו בר לב מעולם לא חוזק והיו בו רק מעט יחידות חי"ר שעיקר תפקידן היה בכלל איסוף מודיעין.
לא היה עומק אסטרטגי, בשפה פשוטה לא היה שום דבר שיחזק את הקו מאחור.
לא הוחזקה כוננות משמעותית כמעט בכל החיילות ובעצם, כפי שכבר ציינתי, פשוט היינו שאננים וישראל נתפסה עם המכנסיים למטה,
מה זה למטה? מקומטים בתוך מכונת הכביסה.
**ספויילר** בסופו של דבר ניצחנו במלחמה, במחיר כבד מאוד, אבל ניצחנו.
נדלג קדימה בזמן לימינו אנו.
מה שאני רואה היום, למרבה חרדתי יוצר אצלי אסוציאציה ישירה לשאננות ההיא.
אמנם למדנו מאז, הפקנו לקחים וכ"ו וכ"ו אבל המצב התודעתי נראה שלא עבר שינוי משמעותי למרות הניעור
שהיינו צריכים לקבל במלחמת לבנון השנייה.
עושה רושם שהעם והממשלה לא מפנימים את גודל האיום המרחף מעלינו מבפנים ומבחוץ.
מבפנים
קיימים אזרחים בעלי תעודת זהות כחולה שאחוז ניכר מהם לא מאמין בקיומה של
ישראל, בנושא הזה דשתי כבר לא מעט ולכן אמנע מלדון בו.
מבחוץ, השינויים הגאופוליטיים האחרונים מציבים אותנו מול מצריים כבר לא כלכך ידידותית כאשר נשמעים בה קולות לביטול הסכם השלום,
ירדן שמתחילה להבהיר כי ההסכמים איתם הינם נייר בלבד ולא יותר, סוריה לא יציבה, כאשר אסד מקדם תוקפנות כלפי ישראל כדי להסית מעצמו
את האש שמתחילה לבעור ברחוב הסורי, לבנון שנגררת אחרי הקו של נסראללה ואירן שמנצחת על כל זה מלמעלה.
עד היום, ברוב המלחמות יצאנו כשידנו על העליונה תודות לקדמה טכנולוגית וכוח אדם איכותי.
חשוב לציין גם את העובדה שהמלחמות הקודמות התנהלו בצורה שמרנית במתכונת צבא מול צבא, לא כך הם פני הדברים היום.
הרושם שנוצר הוא שיש דברים חשבוים יותר, דברים שבגללם ניתן לשלוח הביתה משרתי צבא קבע, קצינים ונגדים, על ימין ועל שמאל,
דברים חשובים יותר מחיזוק מערך המילואים הנשחק, חשובים מהמלחמה בהשטמתות שרק הולכת וגדלה בקרב חיילי החובה והמילואים.
נושאים חשובים יותר מההסברה שלנו בחו"ל. חשובים יותר מהכנת העורף לספיגה מאסיבית ,חלוקת ערכות מגן והכשרת המקלטים.
התעשיות הבטחוניות הפכו לחברות כלכליות נטו ללא שום מחויבות למדינה כאשר העדיפות היא לפתח ולייצר וביוקר את מה שאפשר לייצא,
ולכבול את צה"ל בחוזים דרקוניים ומחירים לא סבירים במידת האפשר.
והגרוע מכל, דאלגיטימציה של צה"ל בעיני העם עצמו.
ובנתיים בצד השני, אף אחד לא רובץ על זרגי הדפנה.
הצד השני מכין את עצמו מעל ומעבר ליכולותיו.
חשבתם פעם מה באמת עומד בצד הנגדי של הגבולות הלא מוגדרים של מדינת ישראל?
ברור לי ששמעתם שבבי מידע כאלו ואחרים שהתקשורת מאכילה אותנו טיפין טיפין אבל אני בטוח שלא הרבה מכם עצרו באמת
לעשות רגע את סיכום הביניים, חיבור פשוט של האמצעים העומדים לרשות דורשי שלומנו.
אם מעניין אתכם קצת ממה יש לנו לפחד אתם מוזמנים להמשיך לקרוא, אם לא אתם מוזמנים לדלג ישר לסוף.
אז ככה על קצה המזלג, מה יש להם שם באמת?
קודם כל, הכלים ההתקפיים שיעילותם מוכחת נגד ישראל מעל לכל ספק החל ממלחמת המפרץ ועד היום, רקטות וטילים ארוכי טווח.
מהצפון יש את לבנון והגידול הסרטני בשם חיזבאללה שמאז מלחמת לבנון השנייה חיזק משמעותית את מערכי הטק"ק\רק"ק שלו.
בארסנל ניתן למצוא את הקטיושה הזקנה אך היעילה להפליא נגד מטרות גדולות כמו ערים, את הגראד, פאג'ר 3 ו-5, זילזאל,
M600 מדיוק לטווחים ארוכים, סקאד A או B וכנראה הפתעות נוספות, כמות מוערכת כ40000 יחידות.
M600 מוכן לירי.
לגבי ירדן, הידע בציבור הוא מועט (ואני משתמש כאן רק במידע נגיש לציבור).
סוריה מחזיקה במלאי טילים עצום הכולל את הסקאדים מכל הסוגים (A עד D), פרוג 7,
את הSS-21 בעלי יכולת לשאת ראשי קרב קונבנציונלים, כימיים וגרעיניים.
נשק ארטילרי בכמויות עצומות.
ועוד שלל מיני מרעין בישין שאין צורך אמיתי לפרט אותם כי הם רבים מ-א-ו-ד.
ss-21, קובנציונלי, גרעיני או כימי?
מצרים מחזיקה תערובת של נשק סוביטי ומערבי מתקדם מאוד.
החברים בעזה לא מפסיקים לייצר ולשפר קסאמים ,לייבא גראדים ומנסים לשים את ידם על רקטות וטילים מתקדמים יותר.
וכמובן איראן, שברשותה נמצאים טילים ארוכי טווח ובעלי כושר נשיאה גבוה כגון שיהאב 3,4,5,6 כאשר חלקם מבצעיים
וחלקם בשלבי פיתוח ומבצוע כאלו ואחרים, סקאדים מדגמים שונים ועוד טק"קים ורק"קים מתוצרת עצמית.
כמו כן נפוצים לעיתים דיווחים על זליגת מערכות שונות לידיה כגון הBM-25 וטכנולוגיות נוספות מצפון קוריאה.
טילים ברשות איראן
צבאות היבשה הסובבים אותנו חותרים ללא מעצורים לשפר את היכולות שלהם, לבנות אוגדות שריון ענפות (מאוד),
ולהצטייד ,לצד רקטות הRPG הישנות במערכות יעילות יותר כגון הפאגוט, הקורנט, הקונקורס , מוקשי נ"ט מתקדמים ובעצם בכל נשק
שיכול לפגוע בשריון וברק"מ ישראלי.
לצד הכלים הסוביטיים הישנים יותר ניתן למצוא משוריינים חדישים ומערביים דוגמאת הM113 והM60 הנמצאים ברשות מצרים.
סד"כ צבא היבשה של המדינות הגובלות בנו גבוהה פי כמה מסד"כ היבשה של ישראל.
טיל נ"ט מונחה מדגם קורנט.
נגמ"ש M113 מצרי מוגן ע"י כסא.
כדי למנוע או להקשות על פעילות חיל האויר בתקיפה של נקדות שיגור ויעדים אסטרטגיים בעומק, מתקיים מאמץ עצום
לשפר את מערך ההגנה האוירית (בעיקר הסורית וכנגזרת גם הלבנונית).
המערכים כוללים מערכות טק"א מדגמי הוק, SA2, SA5, SA6,SA8, טילי כתף מסוג SA7, SA14 ועוד בפריסה רחבה (חלקם משופרים).
להמחשה בלבד, מכ"מ חיפוש של SA5 יכול לאתר מטרה במרחק 600 ק"מ.
כמו כן ניתן למצוא מערכות נ"מ כמו השילקה (GUNDISH) היעיל מאוד נגד מטרות נמוכות.
לאחרונה התגלו בלוב טילי כתף מתקדמים מדגם SA-24 שאף אחד לא יודע להסביר איך הגיעו לשם וכמובן עולה החשש שמלוב זה זלג לעוד מדינות.
מערך ההגנה האוירית הסורי על מפת גוגל ארת'. משולשים= טק"א מעויינים = ל"א מרובעים = בסיסים
בלבן עמדות ריקות מוכנות לפריסה.
סוללת SA2 סורית ליד העיר BASSER, בתמונה ניתן לראות 6 משגרים, מכ"מים, וציוד תומך בפריסה אופיינית.
SA6 פרוס סמוך לSA2 מהתמונה הקודמת להגנה מכלי טיס בגובה נמוך מטווח קצר.
חיל האויר של מצרים מורכב ממטוסים אמריקאים כמו הF-15 והF-16, לצד חיל האויר של סוריה שגולת הכותרת שלו היא מטוסי הMIG-29
לצד מטוסים ישנים יותר.
מיג 29. קיים בסוריה.
כמובן אסור לשכוח את חילות הים של מצרים סוריה ,וכפי שראינו גם איראן, שכבר תפסו אותנו פעם לא מוכים והתביעו את אח"י אילת
בעזרת טילי P-15 שמאז כבר מזמן יצאו משרות והוחלפו בדגמים חדשים יותר.
כמו כן החברה הטובים עושים מאמץ להצטייד בכלים מיוחדים כמו הC802 שהצליח לפגוע בסטי"ל של חיל הים בלבנון השנייה,
אמצעי האזנה ומודיעין מתקדמים ואפילו אמצעי ל"א ונל"א.
C802 נגד ספינות משוגר ממשגר נייד.
כל זה רק טעימה קטנה ממה שידוע ברבים שיש לשכנינו להציע לנו ולכן אין לנו את הלוקסוס להיכנס לשאננות
ולנהוג ברפיון ידיים.
כל כלי המשחית האלו יכולים להסב נזק רק מאוד למדינת ישראל ותושביה, וכאמור, אלו רק מעט מהדברים הידועים.
חשוב שכולנו נבין את המצב, נהיה מודעים לפוטנציאל ונדע להערך בהתאם, כי מועד ב' לא יהיה לנו.
מעל כל זה מרחפת החולשה הקשה שלנו בזירה הפוליטית הבינלאומית שמקשה על צה"ל לפעול למען בטחון הציבור.
תבינו, גיוס חובה הוא חובתכם האזרחית, המוסרית והחברתית לפחות עד שנגיע להסדר קבע כלשהו.
תמיכה מוראלית מהעורף בצבא העם, הכרחית להצלחת המשימה לא פחות ממודיעין עדכני.
והכי חשוב, אם אתם לא עוזרים, לפחות אל תפריעו, כי לרש"ק של סקאד שמגיע בTERMINAL VELOCITY של כמה מאך
לכיוון שלכם, לא באמת איכפת מי אתם ומה אתם או מה עמדתכם הפוליטית או השיוך העדתי שלכם.
אל תתנו לפיאסקו של תחילת יוהכ"פ לחזור שנית.
אל תתנו לאדישות להרוג אותנו, אסור לזלזל באף אחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הגרוזיני מהמכולת