| 7/2009
מחשבות על חופש והחברה המודרנית
מה קורה ביז'ואים וביז'ואות?
הכל טוב? מחשבות עמוקות עברו עליכם בתקופה האחרונה?
עלי כן ואני חש צורך עז לחפור על זה כאן.
מכירים מקומות כאלה שפשוט גורמים לכם לחשוב?
הכל החל בהפסקת סיגריה (אלקטרונית כמובן, החרא הזה ממש טוב) תמימה במקום העבודה החדש שלי.
ישבתי לבד על מרפסת אחת הקומות הדו סיפרתיות כשכל תל אביב פרוסה תחת רגלי ואנשים קטנים מתרוצצים להם מנסים להספיק כל אחד למחוז חפצו,
בניינים אפורים מקושטים בדודים לבנים וכביסה צבעונית בקיצור אתם מבינים על מה אני מדבר.
התחלתי לחשוב על המבנה של החברה שלנו, ועל ההצהרה שאנו דמוקרטיה מערבית המורכבת מאנשים חופשיים.
נתחיל מהסוף, המסקנה הייתה שאנו לא אנשים חופשיים וסביר להניח שלעולם לא נהיה כאלה. מצער מאוד.
הדרך למסקנה הזו לא כלכך קשה.
בואו נבחן רגע את האינטראקציה של תושב ישראל (לדוגמא) עם סביבת המחייה שלו ומהר מאוד נגלה שכל אדם תלוי בגורמים רבים ונשלט על ידי גורמים רבים.
הפרט תלוי בצה"ל ובמשטרת ישראל לצורך הביטחון האישי שלו ושל רכושו, תלוי במנגנוני הבריאות והתברואה לבריאותו ופינוי הפסולת שהוא יוצר,
תלוי בתשתיות המים, תלוי בכלכלה המקומית והגלובלית, תלוי במערכת הבנקאית, תלוי בראשות המקומית שתדאג לסביבת מגוריו, תלוי בתחבורה ובכבישים על מנת לנייד את עצמו,
תלוי ביחסי הגומלין בין שכניו (לטוב ולרע), תלוי במכבי האש שיבואו לעזרתו בשעת הצורך, תלוי בקבלנים וחברות שיבנו לו בית , מערכת המשפט שתגן על זכויותיו ,וזו רק רשימה חלקית.
מעל כל הגורמים האלו יש את הגורמים השולטים בכל אחד מאיתנו בצורה ישירה או עקיפה במידה זו או אחרת לדוגמא ממשלה שמחוקקת חוקים שהפרט מחויב אליהם, שמחליטה החלטות כמו לפנות ישובים שהפרט גר בהם, ראשויות מקומיות שמחליטות האם עסקים יפתחו בשבת או לו, מנהלים ששולטים בעבודת הפרט, אירגונים כאלה ואחרים שמנסים לגייס את הפרט למטרתם תוך הגבלת יכולת ההחלטה שלו (לרוב אירגונים דתיים), בנקים ששולטים ישירות בחיינו במידה רבה (בעיקר יסכימו איתי אלו שנמצאים בכלא המשכנתא), חברות שמחתימות אותנו על חוזים עם התחייבות (כמו חברות הסלולר לדוגמא) ואם נכנס באמת למיקרו אז חלק מבני המשפחה מנסים לשלוט בפרט (הורים, מאבקי כוח בין בני זוג וכ"ו).
אם באמת ניכנס בעובי הקורה נראה שאפילו יש מפה סטנדרטית לחיי הפרט בחברה שלנו.
לידה, גן, בית ספר, צבא , השכלה גבוהה, עבודה, פנסיה , סוף.
זה מבנה החיים שחברה מערבית מנסה לעודד באמצעים כאלה ואחרים.
לאט לאט פותחו כל מיני שיטות של שליטה בפרט, החל מביורוקרטיה ענפה אשר הפרט נתקל בה בכל יום ויום
דרך תוכנות לניהול כוח אדם אשר אומרות לפרט מה לעשות ולאן ללכת, מרשמי אוכלוסין, ביקורת גבולות,
תעודות זהות, תעודות אקדמיות, תעודות מקצועיות, RFID, זיהוי ביומטרי, זיהוי פנים אופטי ביומטרי,
כרטיסים, יומני פגישות והרשימה עוד ארוכה.
אני לא אומר שאני מתנגד לכל זה, הרי כל זה קריטי לקיום החברה כמו שאנו מכירים אותה,
אני שואל, איך אנו בתור פרטים אינטלגנטיים שמודעים לכל מה שנכתב כאן עד כה מכריזים על היותינו חופשיים?
נכון יש דרגות שונות של חופש ושיעבוד, אכן אנחנו לא תחת כיבוש ולא תחת שילטון דתי קיצוני אבל זה שאנו לא תחת שיעבוד מוחלט (חוץ מלכסף כמובן)אבל לשמוע את מנהיגינו אומרים בריש גלה כי אנו אנשים חופשיים באמת מעלה גיחוך על שפתי.
אנו לא חופשיים, לא קרובים לחופש, ולא נהיה חופשיים כל עוד החברה קיימת במתכונת הנוכחית שלה.
האם אנו אנשים כלכך מוכי גורל שעברו התעללות נפשית כלכך קשה שכשזורקים לנו כמה פרורי חופש אנו בטוחים
שיש לנו עוגת חתונה מפוארת בעלת 3 קומות?
וכל זה כשבכלל לא התחלתי לדבר על מה שאנו עושים בשביל כסף ואיך כל זה מכניס אותנו לכלא של עבדות בשביל אותם השטרות.
ומה אם בא לי להיות באמת חופשי? להגיד זיין על העולם אני עובר לאי בודד בתיז' נאבי וחי את חיי לבד, מגדל את האוכל שלי,
בונה את הבית שלי, מגן עליו בכוחות עצמי ומתנתק מהחברה האם אוכל לעשות זאת? גם לא.
אני לא חושב שיש אי בודד שלא באמת שייך לישות טריטוריאלית כלשהי שתכפה עלי את חוקיה.
אני לא בטוח שניתן לשרוד לבד על אי כזה, מה גם שאין שום "רשת ביטחון" לשנים של בצורת ואיבוד יבולים.
מה גם שפה נכנסים שוב אלמנטים של שליטה על הפרט בדמות ראשויות הגירה, בקרת גבולות והרשימה עוד ארוכה.
כך שגם לברוח אין בעצם יכולת או מקום.
יכולתי להמשיך לפרוס בפניכם את המחשבה עוד הרבה אבל אני אעצור כאן כי הפוסט הזה.
גם כי אין לי שום דבר אופטימי להגיד וגם כי הוא כבר ארוך מספיק כדי להפחיד חלק מהקוראים ולמנוע מהם להתחיל לקרוא אותו.
בקיצור ולסיכום, תצאו מהסרט שאת חופשיים כי אתם לא. זה הכל.
מה שעוד לא מעודד זה החוק החדש שעבר באנגליה ששוטרות שנכנסות למקומות מוסלמיים יאלצו מעכשיו לשים חיג'אב (סוג של כיסוי ראש)
עצוב, האיסלם מתרבה כמו סרטן ואנשים בכל זאת לא מתעוררים. חופשיים כבר אמרנו?
דקת דומיה לרגל היום השחור של האי המלכותי.
חופשייה???
| |
תפסיקו להיות חבורה של בהמות אגואיסטיות!!!
מה קורה ביז'ואים?
הכל טוב? החיים יפים? שום דבר לא מעצבן אתכם?
אז אותי כן. ואני כועס... מאוד...
על מה ולמה? בואו ואסביר לכם.
יש דבר אחד בישרא שפשוט מוציא אותי מדעתי ויוצר אצלי אנטי מטורף בשנייה ולאלתר כלפי בלוגים ובעליהם.
דבר שאני בתור אחד שמתעניין ונכנס וקורא ומגיב בבלוגים רבים נתקל בצורה מאוד תדירה בתופעה הבזויה הזו.
מהי אותה תופעה אתם שואלים??
לא, לא העברית העילגת, גם לא הנושאים השטחיים ואפילו לא עיצובים שהופכים את הכתוב לבלתי קריא בעליל,
אני מדבר על.... הקפצות.
הקפצות זה הדבר האגואיסטי והלא מתחשב ביותר שאפשר לעשות ולרוב עושים זאת אנשים שאיך נקרא להם בעדינות..
לא העפרונות החדים ביותר בקלמר.
*בהזדמנות זו אגיד שאתם את\ה מקפיץ, הקפצת או חשבת על להקפיץ פוסטים שלך אז את\ה אפס אגואיסט וכושי לאמאשך
צא לי מהבלוג ואל תחזור\י!!! (נא ללחוץ alt+f4 )
מגיע לך למות במוות באלף חתכים (זהו עינוי סיני עתיק שבו עושים על גוף האדם 1000 חתכי נייר עמוקים
ונותנים לו לדמם למוות) וכדי שפעם אחת בחייכם תהיו מועילים אז ממה שישאר מכם צריך לעשות אוכל לכלבים.
טוב שישרא עשו הגבלה על הופעת בלוג ב"עודכנו לאחרונה" לפעמיים ביום בלבד אך זה אינו מספיק.
כבר נתקלתי באנשים שמקפיצים את הפוסט האווילי שלהם יום אחרי יום כמעט שבוע.
אז למה בעצם הקפצה היא דבר כה נורא בעיניי?
כי זו תוצאה של המחשבה הבאה "הפוסט הגאוני שלי שכולם בטוח רוצים לראות לא
ראה מספיק כניסות אז אני צריך להכריח את כל מי שנכנס לישרא לראות אותו
בכוח אחרת הוא יפספס את החוכמה האדירה שלי ועולמו יחרב"
NEWS FLASH אם אתה מקפיץ פוסטים כנראה שכוחמתך לא אדירה ואף לא ממוצעת. במילים אחרות כנראה שאתה אידיוט.
אם הבלוג שלך היה שווה משהו היו לו מנויים, או אנשים שבודקים מדיי פעם אם
עדכנת. אבל בשביל זה צריך להיות מעניין ובעל עומק מינימלי מה שלרוב לוקה
בחסר אצל האנשים האלה.
כמובן שיותר קל לכתוב "למטההההה!!!!1111" או "תגיבווווו" כמו פוסטמה מלכתוב משהו שיעניין אנשים.
כמובן שיותר קל להעלות פוסט של "הקקקפפפצצצהההההה" מאשר להתחיל לטייל
בבלוגים של אנשים, לקרוא את מה שהם כותבים וחלילה להגיב להם... לא!!! זה
קשה!
יותר קל להקליק על "עריכה" ולכתוב "בקישורררררר" כשהפאקיג קישור הוא לפוסט
שהפוסטמה פיסטמה שעתיים קודם ונימצא באותו הפאקינג עמוד!!!!
יותר מהכל אני לא מבין מה מניע את אותם האנשים לחשוב שהפוסט החלול שלהם
"חייב" לקבל יותר כניסות אחרי שהוא הופיע כבר ב"עודכנו לאחרונה" על חשבון
אותו זמן החשיפה של אנשים שבאמת עדכנו הרגע???
למה לעזעזל אתם כאלה אגואיסטים??? למה אתם חושבים שמה שלמה שכתבתם מגיע
יותר זמן ב"עודכנו לאחרונה" מאשר משהו שאנשים אחרים כתבו? למה אתם בהמות
חסרי חינוך והתחשבות?
תפסיקו להקפיץ!!!
אולי במקום זה תתחילו לקרוא בבלוגים של אחרים ולהגיב להם כמו שהייתם רוצים שיגיבו לכם?
או שכלכך קשה לכם לקבל שאתם לא הדבר המעניין היחיד בישרא???
למה אתם צריכים להיות ברברים ולדחוף את הפוסט הלא מעניין שלכם בכוח לאנשים אחרים תוך דריסה של זמן החשיפה של מישהו אחר???
תפסיקו כבר יא דורשי צומי מעוררי רחמים!
יופי בגללכם התעצבנתי.
בסופו של דבר צריך להילחם בתופעה הזו.
יש גבול עד כמה ההנהלה יכולה לעשות פעולות בנידון. לדעתי צריך להגביל את
הכניסה ל"עודכנו לאחרונה" ל1 בלבד ב24 שעות וגם בתנאי שהפוסט בנוי מ50
תווים לפחות.
כדי לאזן את זמני החשיפה צריך שיקרה אחד משני הדברים.
1. כולם כולל כולם יתחילו להקפיץ וכך ההשפעה ההדדית תבטל את יעילות ההקפצות. (מה שלא כלכך סביר)
2. אנשים יבינו שבסוף זהו שיקול אסטרטגי\עסקי של ביקוש מול אספקה.
כל עוד יש ביקוש ובלוגים שהקפיצו מקבלים תגובות חיוביות לאחר הקפצה זה לא יגמר בחיים.
אני פונה ללב שלכם! אם אתם נכנסים לפוסט מוקפץ אל תגיבו כלל או תגיבו תגובת נאצה על עצם ההקפצה.
אם נמאס לכם שזכות החשיפה שלכם נרמסת בחוצפה ובגסות אנא ספרו זאת לאתם אנשים.
בקיצור... תפסיקו להיות כלכך מרוכזים בעצמכם. אתם לא יותר טובים מכולם פה!
תתחילו להתעניין באחרים ואז אחרים יתעניינו בכם!
מעכשיו הכפתור הזה הולך לקשט את סרגל הכלים שלי.
אם אתם חושבים כמוני אנא העתיקו אותו לבלוג שלכם והפיצו אותו הלאה!
| |
תודה לצער בעלי חיים! וקצת מידע על אימוץ
מה קורה ביז'ואים?
הכל טוב?
שמחה וצהלה במכולת כמו שלא הייתה מאז חודש מרץ.
שואלים אתם מה קרה?
אההההההה אז בואו ואספר לכם!
עובדת חדשה אומצה שלשום ע"י המכולת מצער בעלי חיים תל אביב.
עכשיו צוות המכולת מונה את הביז'ו שלכם והביז'ה שלו, את אודין החתול (שם
מקורי מצער בעלי חיים "טייסון") ואת העובדת החדשה טריה (TARJA - על שם
הסולנית לשעבר של נייטוויש למי שהיה ספק, שם מקורי מצער בעלי חיים "קוקה")
גם אודין וגם טריה הם חתולים פרסיים מעורבים שאימצנו מצער בעלי חיים, הוא בן שנה וחצי והיא בת שנה.
כרגע הם בשלבי הסתגלות אחד לשני ולרוב נמצאים במצב של הפרדת כוחות.
אין מאושר ממני IN ALL THE LAND.
הנה לכם כמה תמונות של מיסטר אודין (השחור) וגברת טריה (בז'- בלונד)
אבל לא רק בשביל לחלוק את שמחתי החלטתי לכתוב את הפוסט הנ"ל.
במידה ולא ראיתם הזכרתי כבר פעמיים שאת שני גושי האושר הפרוותי האלו מצאתי בצער בעלי חיים סניף תל אביב.
מי שלא מכיר את האירגון או חושב לאמץ בעל חיים אני ממליץ להיכנס לאתר שלהם בלינק המצורף.
לאלו שלא יודעים צער בעלי חיים בישראל הינו אירגון הצלה ורווחה לבעלי חיים אשר אינו נתמך משום מוסד ממשלתי.
קרי האירגון מתקיים מתרומות בלבד.
בין הפעילויות הענפות של האירגון הם עוסקים בהצלת בעלי חיים לאחר ותוך כדי התעללות,
מתן טיפול וטרינרי בחינם לחייות רחוב או בר שנפגעו מסיבות כאלה ואחרות או חיות בית שהוזנחו ונזרקו לרחוב,
מכלאה לבעלי חיים הממתינים לאימוץ ומסירתם למעוניינים ועוד אינספור פעילויות שונות בתחום.
אם אתם אוהבי בעלי חיים ורוצים לתרום או להתנדב אנא עשו זאת. מי שלא ביקר
מעולם בצער בעלי חיים, שיקח את רגליו בידיו ויסור לסניף הקרוב לביתו, מי
יודע אולי בסופו של דבר לא תצאו משם לבד.
אגב הינה רשימת סניפים, כל שם סניף הוא קישור לאתר שלו.
אגודת צער בעלי חיים בישראל | תל אביב
צער בעלי חיים רמת גן והסביבה
צער בעלי חיים ברחובות
אגודת צער בעלי חיים - חיפה
צער בעלי חיים ירושלים
אגודת צער בעלי חיים באר שבע
באתרים אלו תמצאו המון חברים לאימוץ, מידע על פעילויות, כתבות הקשורות בנושא ועוד שלל דברים מעניינים.
כאן אולי המקום לפנות אליכם קוראי הנכבדים ולהגיד שסניף רחובות עומד בפני סגירה בטווח המיידי בגלל מחסור בתקציב,
כך שאם ידכם משגת אנא עיזרו לסניף הזה ע"י תרומות בכל סכום ולו הקטן ביותר או אמצו חבר מסניף זה.
אם ראיתם באתר צבע"ח תל אביב את הכתבה על נינה הגורה (התמונות קשות)
והתחלתם לדאוג לשלומה אגיד לכם שראיתי אותה ביום רביעי בסניף בריאה ושלמה
ללא צלקות בולטות, שמחה, קופצנית ומקשקשת בזנב ללא הפסקה תודות לאנשים
המסורים שטיפלו בה ונראה לי שבקרוב היא תהיה מועמדת לאימוץ, כך שאין מה
לדאוג!
אם כבר החלטתם לאמץ לכם חבר עשו זאת מצער בעלי חיים, זהו תהליך פשוט וקצר.
קודם כל מבררים את המידע הדרוש כדי להחליט איזה בעל חיים הכי מתאים לכם וכיצד לגדל אותו. (זה השלב החשוב ביותר)
לאחר מכן מגיעים לסניף הקרוב לביתכם וממלאים טופס בקשה לאימוץ הכולל את הפרטים שלכם (יש להצטייד בת"ז)
עם הטופס המלא תופסים אחד ממתנדבי המקום ועושים איתו סיבוב בכלביות, החתוליות או כל איזור אחר ומבקשים ממנו
קווי אופי כללים לגבי כל פרט שרוצים לאמץ, לרוב הם מכירים את בעל החיים ויכולים לענות על רוב השאלות שלכם.
לאחר שבחרתם את חברכם החדש או בעל החיים בחר אתכם כפי שקורה לרוב, הוא\היא
ילקחו לבדיקה וטרינרית מקיפה וחיסונים, במידה וחברכם לא מסורס\מעוקרת
יבוצע לו\לה גם עיקור.
כמובן שתמורת העסק הזה תאלצו להיפרד מ500 ש"ח במידה ובעל החיים גזעי או
450 במידה ולא (מדובר על חתולים, לבע"ח אחר יכול להיות מחירים שונים) שזה
לא נורא בכלל בהתחשב שבמחיר הזה כלולים כל החיסונים, העיקור\סירוס ,אחריות
וטרינרית ל14 הימים הראשונים של בעל החיים בביתכם (מה זה כולל בדיוק תשאלו
בסניפים) ושק מזון גדול באיכות בינונית+.
(אגיד לכם בכנות התיחסתי לסכום הזה בתור תרומה ואות תודה למקום מה ששימח אותי אף יותר.)
זהו, יש לכם חבר חדש לחיים. תשמרו עליו ותראו שעדיף כלב חבר מחבר כלב.
אנצל גם את ההזדמנות להגיד תודה מקרב לב לאמותת צער בעלי חיים בישראל על שני החברים שיש לי ולביז'ה בזכותם
ולהגיד שהם עושים עבודת קודש. ישר כוח.
אני מקווה שמה שכתבתי השפיע על מישהו לטובה.
שבת שלום לכם
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
הגרוזיני מהמכולת בן: 39 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
