היי בלוגי בלוג .
התגעגעתי , אז באתי , חסר לכם אידיוט(ית) ?!??!!
אחחחח , עודד , אחח , הפיג'מות . זיכרנות זיכרונות . מתוקים בטירוף . חה , חה אירוניה עם הרבה סימני פיסוק . ממש כייף חיים . אהה , לא .
כן,גם אני לא הבנתי מה כתבתי פה. כשאני כותבת כאן , זה הלב שלי כותב , אין עריכות , האצבעות משתגעותע ל המקלדת , ככה , סתם . בלי השגחה . מהרגעים הנדירים האלה בהם המוח מתנתק והלב משתחרר סוף סוף.
אז לחלק הראשון של הסגידה . טה דה דה דםםםםםםםם .
אז אני רוצה לסגוד לבלוג שלי , הידוע (או שבעצם,לא ידעו) ביכנויו בלוגי בלוג D:
אני אוהבת אותו , כי הוא שלי . ואף אחד לא יודע את זה , כי זה סוד שלי ושלו . כי אני יכולה להיות רק אני , ואני יודעת שהוא לא יימכור אותי , ואל ייספר את מה שאני לא רוצה לספר . וככה זה .
ואני אוהבת את זה שאני יכולה לכתוב באנדרלמוסיה , עם הרבה סימני פיסוק , והרבה משלבי לשון , והרבה בלבולים והחלפות והעברות נושא ובלי עריכה . אף פעם לא תהיה עריכה . כי זאת אני , ואני לא אעשה עריכה לעצמי . כי אני זאת מי שאני . ומי שישי לו בעיה עם זה שייקפוץ בשמיניות ויעשה סלטה . ולא ממש אכפת לי אם הוא יישבור את הראש.
אז תודה תודה תודה בלוגי בלוג <3
שאתה כאן , כשאני צריכה אותך , פעם בכמה זמן , לכתיבות ליליות שכאלה . : )
ולחלק השני עם השם הארוך שאין לי כוח לכתוב . טה דה דה דםםםםםםם .
נו,ברגיל.אין דבר כזה חברים.
כל אחד בסוף דואג רק לתחת שלו.
"ככל שאני יותר מכירה בני אדם , ככה אני יותר אוהבת כלבים . "
ולי לקח יותר מדי זמן להבין את זה .
רק חבל שאמא ואבא לא מרשים כלב . חבל .
לידידי שלי יש גורים , מהממים ביותר , כאלה חמווודים , אוחחחח , הייתי לוקחת את כולם . אבל אי אפשר >_<
אפילו המצאתי שם , צ'יז , איך ? D :
אבל אולי בעוד כמה חודשים . טוב אמא , בסדר אמא , יופי אמא . ואבא. :P
והחלק השלישי . אופטימית D: טה דה דה דםםםםםםםםםם .
טוב נו,אני תמיד אופטימית,איכשהו,מנסים : P
יהיה בסדר , נכון ?
וגיליתי שאני יצירתית , כתבתי שיר , כן , אני :O
אולי בפעם אחרת אני אפרסם , לא באלי עכשיו ........................
אווף , לא משנה .
כלום.
מחייכים וממשיכים הלאה , אין ברירה . חייבים .
מי איתי? D :