ואתה , אתה אוהב אחרת.
אני , אני כרוכה אחריו כבר שנתיים.
אתה שבית אותי.
בעניים העמוקות שלך.
בשיער ההוא.
במוח החריף.
בך .
בעצמך.
ואני , אני הייתי טיפשה מספיק כדי ליפול במלכודת.
טיפשה מספיק כדי להיות לידך כל הזמן.
טיפשה מספיק כדי להרחיק אותך ממני בנואשות שלי.
ואתה,אתה אוהב אותה.
והיא אותך.
ואתם זוג יפה כ"כ.
והיא חברה טובה שלי.
ואתה לא קולט אותי.
אתה חושב שאני הידידה , הזאת שמדברים כשצריך.
הזאת שצוחקים איתה,שמספרים על הבעיות עם החברה.
ואתה לא מבין.
שאני לא רוצה להיות הידידה.
אני אוהבת אותך.
ואני רוצה שתאהב אותי.
אבל אתה לא אוהב אותי.
וכואב לי , כ"כ כואב.
ואתה לעולם לא תדע.
ואולי אתה כבר יודע.
ואולי בגלל זה אתה ככה.
אבל אני לא יכולה להפסיק לאהוב.
אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה.
לא רוצה להרגיש יותר.
הלב נשבר,
ואתה לא יודע.
לא מבין.
לא חושב.
כואב,נשבר,אוהב,בוכה.
רוצה.
רוצה אותך , כ"כ כ"כ.
ואפחד לא יבין , ואתה לא .
ולא משנה מה אני אכתוב,אגיד או אבכה.
אתה לעולם לא תהיה שלי.
שלה,שלהם,שלהן.
לא ש ל י.
והלב ? הלב דואב לו לאט , אבל בטוח.