חלמתי עלייך אתמול בלילה.
כבר הרבה זמן שאני מחכה שתחזור לבקר אותי בחלומות, אבל זה היה קצת אכזרי.
בחלום שלי, נסענו כל החברים, כמו כל שנה, לחופשה באילת.
ופתאום, הופעת שם, עם אותו החיוך- רק רזה מתמיד.
בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת, ואז התקרבתי אלייך וחיבקתי אותך, ופשוט לא עזבתי.
ושאלתי המון שאלות, והיה לך רק דבר אחד להגיד- אני לא זוכר כלום, רק שנעלמה לי שנה מהחיים.
ואני חייכתי חיוך גדול של אושר, ואמרתי שעדיף שנה מכל החיים.
וסיפרתי לך בדיוק מה קרה, ומה הפסדת.
והיית איתנו כל החופשה, כאילו כלום לא קרה.
ואני זוכרת רק דבר אחד- שלא עזבתי לך את היד לרגע.
אפילו בתת מודע שאני אני בטוחה שתחזור.
לפעמים, כשהשמש שוקעת, והשקט מתחיל לזרום ברחובות, אני נועלת נעליים ויוצאת אלייך.
לוקחת איתי בקבוק מים, מטלית וורד חדש מהגינה.
מחנה את האוטו בחנייה הקבועה, והולכת אלייך בעיניים עצומות.
מתיישבת מולך, מביטה בשם שחרוט בגדול על המצבה, ומדמיינת שאתה יושב מולי, כמו פעם, בימים הטובים.
מדמיינת איך באמצע הלילה אתה נוהג אל הלא נודע, ואני מסתכלת אלייך מהצד ומחייכת.
מדמיינת תצחק עליי שהשתחררתי בסוף, מדמיינת איך נתכנן את הטיול הבא,
ואיך תשתחרר ונוכל לטרוף את העולם- כמו שתמיד חלמנו.
ואז, ברגע אחד, מגיע משב רוח מרענן, מעיף לי את השיער, ומחזיר אותי לעולם ולרגע הזה, שאני יושבת מול הקבר שלך,
ומספרת לך איך אני הולכת לטרוף את העולם- במקומך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
