סיפורו של מישו

וכאן אני עומד,

תחת כנפי צוק מורם,

בוהה באיפור של העיר

נמרח על פני המים.

והירח משקיף, וזולגת דמעה -

שמרעידה רק את פניו החיוורות של הים.

וכך אני יושב,

תחת צוק מתוך צוקים,

מחוץ לבועת ההמולה והאורות -

הצווחות והבדידות, הכלוות בין פנסי העיר.

והכוכבים בוהים, ושוררת דממה -

המרעידה אף לא את משטח המים החודל.

וכך אני שוכב,

תחת צוק שבור, מחולל וסדוק,

נבלע תחת שחור הסלע -

ושחור הריק הבולע את השחק.