ביום שני היה לג'ראד יום הולדת.
חגגנו לו בבית עץ של טד, בחוץ הייתה מדורה.
בשלב מסויים מצאתי את עצמי יושבת על כסא בחוץ, לבד, חושבת.
פתאום שמעתי רחישות מאחורי וראיתי אור של פלאפון. "מי שם?" שאלתי. אין תשובה.
הסתובבתי, זה היה טד. הוא תפס לי את הפנים וכיסה לי את הפה ואת האף. לא יכולתי לנשום.
ראיתי את ג'ראד מעיר עלי עם הפלאפון ושמעתי אותם מתלחששים. התחלתי להאבק אבל הרגשתי את עצמי נעשית חלשה.
הרגשתי איך לאט לאט אני נעשית יותר ויותר חסרת אונים, ואז בום. עשיתי סוויטץ', i'm not letting anything put me down.
בכל הכוח דחפתי את טדי ממני והוא מעד אחורה.
"מה לעזאזל אתה עושה?"
"תופס אותך."
הוא ענה.
ג'ראד שאל אותי אם ראיתי את פנס שלו, אמרתי שלא.
הם הלכו. כאילו לא קרה כלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
see.