|
| 7/2009
סדק בשוקו.
לא הייתי ממש מאוהבת בו. לא באמת.
ותראו מה זה, בכל זאת נשבר לי הלב.
טוב, לא ממש נשבר, יותר נסדק. אבל זה יעבור.
אתמול היה אחד הימים הכי מיותרים בעולם.
פשוט יושבים לבד בבית, אין מה לקרוא, מה לראות, מה כלום.
אז מה עושים? מנסים להפוך יום כזה למעניין.
יותר אני לא מנסה את זה 0ם
יצאתי בערב עם כולם, ובסוף זו הייתה היציאה הכי מפגרת שהייתה לנו אי פעם.
הלכנו מצד אחד של העיר לצד השני, כדי לגלות שאין את מה שחיפשנו, וחזרנו.
עשינו לופים בקניון רק כדי לקנות שוקו-קר, שהוא לא אייס שוקו. דאמ ארומה, ודאמ קפה גרג.
בכל מקרה, סתם הסתובבנו ומתנו מחום, ובסוף ישבנו אצל שני בבית ולא עשינו כלום.
ואז גם הבנתי שנסדק משהו.
אבל שוב לא נורא.
מזל שיש את נעמי, בגללה ובגלל עדי יש לי מצב רוח טוב ומוכן לגמרי לכנס אנימה ב20 באוגוסט =P
ועוד שבוע וחצי נגמר הקורס מתמטיקה, אז זה גם נפלא.
נעשה מגן, נעשה בגרות, ו-וואלה! 100 בבגרות במתמטיקה. (3 יחידות גם נחשב!)
טוב, זהו.
אין לי איך לסיים מגניבה יותר ._.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
