אוקי, כמה דברים שהשמטתי בפעם הקודמת:
כשזה נוגע לטאקט - אין לי בכלל דבר כזה.
ובכללי, אני לא חושבת יותר מידי, ופשוט אומרת את הדבר הראשון שעולה לי לראש.
וזה פחות או יותר כל מה שעשיתי אתמול.
היה לנו ערב 80 שנה למכבי, ומאחר ואני בוגרת בסניף של מכבי, ואפילו מדריכה (על אלו אני אדבר בפעם אחרת) הייתי צריכה לבוא לשם.
הדבר הדבילי הראשון שעשיתי, כמסתבר, היה לצחוק על התחת של איזו כתבת חדשות (באמת שלא ידעתי שזה מה שהיא, והתחת שלה היה מרובע לחלוטין).
אחר כך לא זיהיתי כמעט אפאחד שבא להגיד לי היי,
ויבשתי אנשים על ימין ועל שמאל, פשוט כי לא היה לי יותר מידי מצב רוח.
ואז דיברתי עם מישהו שהייתי איתו, אקס פחות או יותר, ובמהלך כל השיחה, קראתי לו בשם הלא נכון.
בקיצור, אני לא חושבת שאנשים משבחים את הטאקט שלי.
ועכשיו אני אעבור לנושא המטריד הבא.
אז שבועות שמח אנשים כי יש לנו חג מעפן לחלוטין וחסר כל פואנטה לחגיגה, אז צאו לרחובות ותחגגו!
באמת שאני לא מבינה את החג הזה.
וייפיי המוןהמוןהמון גבינות, בלי בשר, קוצרים שדות, וחופש של יומיים מבצפר. ואו.
כן, אני מעריכה את ההפוגה מהמוסד המבחיל אותו ניתן בקלות לכנות עירוני א', ועוגות גבינה זה אחלה, אבל החג נדוש, ובאמת שלא מתבלט לעומת ימים אחרים.
הדבר האהוב עלי בכביכול, חג, הזה הן מלחמות המים, שבמדינה המתייבשת והמצטמקת במהירות שלנו זה לא משהו חכם לעשות.
אז בסופו של דבר יצא, שהדבר הכי מענין שעשיתי אתמול היה לצחוק על רמי קלינשטיין ולצעוק בכל הכוח שלי "למה לא הבאתם את ריטה?"
אז, חג שמח אנשים,
תהנו עם הגבינה.
נ.ב.:כל המשפחה שלי כאן, אז אני פשוט ארשום ציטוטים מצחיקים שלהם.
אמא (מוזרה כשהיא שותה)-"אני חושבת שמישהו בא מהעתיד ועצר את הסינים"
סבא-"זה שואב אבק או אופנוע של גמדים?"
אחותי-"אבא אתה בדיוק כמו אמא שלך!" סבתא-"מה אמרת מותק?"
אחותי-"בבקשה! אני אתן לך מה שאת רוצה!" אני-"תני לי את החדר שלך." אחותי-"אין בעיה! רג-רגע מה?!"
סבא (סבא וסבתא שלי עדיין יחד למען העניין) -"כשתזכי בלוטו, תקחי אותי ואת החברה שלי לדיסני וורלד?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
